לפעמים יוצא לי להרגיש מטומטם אחרי קשרים כאלה או אחרים עם אנשים מסויימים.
הבנתי דברים מאוחר מידי?
שיחקו בי?
האמנתי בלי סיבה?
נפתחתי מהר מידיי?
איזה מטומטם אני
פשוט טיפש
איך לא ראיתי זאת תמיד?
ואיך נתתי עוד ועוד צ'אנס?
פשוט יצאתי מטומטם
ועכשיו צוחקים עליי
או אפילו לא חושבים עליי בכלל
כי נלקחתי כמובן מאליו.
אבל, לאחר שיחה שהייתה לי עם נשלט בצט ( אני לא עובר צד) הוא הראה לי את התכונות החשובות יותר.
ואז אני חושב
האם פגעתי?
לא
האם לא כיבדתי?
לא
האם שיקרתי או הייתי לא כנה?
לא ולא
אם כך אז הכל סבבה. והחיים ממשיכים.
אז מסתבר שמטומטם אני כנראה לא.
יש לי אולי תפיסה איטית, נותן יותר מידיי אמון, תמים.
אבל לפי מה שזכור לי, אלו לא עברות על החוק.
בסוף הצד השני היה לא בסדר.
ואם נשכחתי מזכרונם, מצויין. לא רוצה להיות בליבם או במוחם. בכלל.
אני זה אני. ומי שלא מתאים לו, שילך להזדיין.
ומי שרוצה לשחק בי, אפילו את זה אני לא אאחל להם. כי זיון לא מגיע להם.
לילה טוב
מלך יחיד והדרקון
