יש כאלה שבכלל פוחדים לאחוז ברובה.
יש כאלה שמנופפים ברובה, צועקים בקולי קולות, מפזרים מילים גדולות לאוויר, אבל לא יורים.
יש כאלה שפשוט יורים לכל הכיוונים, יורים לכל מטרה שרואים ומקווים שיפגע במשהו. לפעמים אפילו שוכחים לאיזה מטרות ירו. ופשוט לא מבינים שבזבזו תחמושת.
יש כאלה שיורים בלי שיש כוונה אמיתית בכלל בירי שלהם.
יש כאלה שיורים לפי החוקים הנכונים, מכוונים טוב ולוחצים על ההדק.
יש כאלה שמחפשים קודם מטרה נכונה, ורק כאשר מוצאים הם לוחצים על ההדק לאחר שכיוונו טוב.
יש כאלה שיורים יריות מבולבלות לגמרי.
יש פסיכים.
יש כאלה שעובדים נכון, סורקים, מתקדמים בזהירות, קנה מלווה מבט, ויורים בין כוונות.
יש כאלה שמכוונים רחוק מידי ולא יודעים אם אפילו פגעו.
יש כאלה שרק מחכים שירו בהם.
גם אלה שיורים טוב לפעמים פוגעים במטרה שלא נכונה להם, קורה, כולם טועים.
אבל...
יש כאן כאלה תותחי על, אנחנו אפילו לא יודעים עליהם. שוכבים בהסוואה, בלי שאף אחד רואה אותם, מחכים בסבלנות רבה מאוד, מחפשים את המטרה הנכונה להם, לומדים אותה, קוראים אותה, ואז... ברגע הנכון להם, הם מכוונים בעזרת כוונת טלסקופית, ולאט, לוחצים על ההדק, ופוגעים בול.
אני מוריד בפניהם את הכובע,
פשוט אנשים שלא מתנהלים מהאגו שלהם.
הפוסט נכתב על נשים וגברים כאחד לפי התנסויות שלי ושל אחרים כאן אשר שיתפו אותי או כתבו בבלוגים.
אין לראות כוונה לאדם או קבוצה ספציפית.
