לאחרונה אני שולח לשיפחה היחידה והמיוחדת שלי תמונות של מה שאני אוכל.
נשמע כאילו התהפכו סידרי עולם.
הרי זה אמור להיות הפוך.
ובכן....
ממש לא.
במשך שנים לא אכלתי בעבודה.
אפילו שאני עובד בעבודה פיסית.
זה היה מאיט אותי ומרדים אותי.
ואז חוזר הביתה מת מרעב וטורף בלי הכרה.
שיפחתי דאגה לי ובנתה לי תפריט של אוכל נכון ובריא והראתה לי כמה זה קל להכין. ואף נתנה לי מתכונים מזינים וקלים.
ואכן היא צדקה. אני ערני יותר ושבע במהלך העבודה. זהו בעצם השרות האוהב והדואג שלה אליי כדי שתמיד אוכל ארוחה ראויה למלך.
אז למה אני שולח לה תמונות?
כי זה עושה לה טוב לדעת שבן זוגה/השולט שלה אוכל טוב בזכותה. כך היא מרגישה שהיא ממצה את עצמה. וזו הדרך שלי לומר תודה.
ואם תרצו, זו גם דרך ללטף את ראשה ולומר לה "שיפחה טובה".
אז ראו, סעודת מלכים מזינה במהלכו של יום עבודה קשה, בזכות שפחה אחת ויחידה.
