כאן גדלתי, כאן נולדו המלך והדרקון.
תמיד אהבתי את המדבר, מרחב עצום אשר תמיד יספוג אותך אליו.
המדבר יודע עליי הכל, אך המלך והדרקון אף פעם לא קיבלו ביטוי מלא אל מולו.
תמיד רציתי לדעת איך זה יהיה, להשליט את מרותי ולתת את אהבתי אל מולו.
והנה את, רוצה לרצות אותי, רוצה ללכת אחריי, את יודעת כבר שכל מה שאתן לך את תאהבי, את כבר יודעת שאת תמיד בטוחה.
לילה בלי ירח, לילה מושלם להיות שפחה זונה אשר משרתת את המלך שלה. המדבר עוטף אותנו בחושך ושלל כוכבים מעלינו מקשטים את עינינו. הבאתי אותך לכאן. אפילו לא ידעתי שבאת מוכנה, הגעת בלי תחתונים שיפריעו לי לחדור אותך.
את כל כך יפה ומפתה והכוכבים מקשטים את עינייך.
והנה אנחנו מלך ושפחה עטופים במרחבי האין סוף, מחוברים אחד לשני בגוף ובנפש. ואז הבנתי, מדוע הפנטזיה הזאת לא מומשה עד היום.
כי רק איתך זה מושלם. רק את יכולת להבין את נפשי ואת המשמעות הגדולה הזאת בליבי. לא סתם סטייה, לא סתם תאבת בשרים במקום פתוח. אלא חיבור עמוק בין מלך ושפחתו במקום הולדתו.
היה מושלם שפחתי.
עשית זאת בשבילי מושלם.
