זה לא עוד סופש רגיל בלעדייך.
איתך כבר שום סופש כבר לא רגיל.
אתמול הופעתי בהופעה קטנה.
היה כייף מאוד, אבל כבר התרגלתי למערכת התופים שהפכה לאהובה עליי, התחת שלך( שלי). כל ההופעה דמינתי את התחת המושלם הזה חוטף מהמקלות שלי. וכל ההופעה מדמיין אותך יושבת בשורה הראשונה עם החיוך הקסום והנוצץ שלך.
את חסרה לי, מאוד, ואולי נדמה לך שאני רגיל, אבל לא, קשה לי בלעדייך, לא לחבק אותך, לא ללטף אותך.
והיום, גדלת בשנה, ואני לא שם איתך כדי לתת לך סשן מיוחד להתחיל את השנה החדשה שלך, אני לא שם כדי לגמר אותך כמספר השנים ואחת לשנה הבאה. אני לא שם כדי להראות לך שאת הכי מיוחדת בעולם.
זה לא קל לי בכלל
אבל...
אני חייב להיות חזק, בשבילי ובשבילך, להחזיק אותך ואת שנינו ביחד, להשקיע בתהליך שיפתח לנו את הדרך, אני לא יכול לבכות ולהתלונן כדי להיות לך משענת יציבה.
זה לא קל לי בכלל.
אבל אני יודע, כמו שאת אומרת תמיד, יבואו הימים ונצחק על כל זה.
המון מזל טוב יקרה שלי
אוהב אותך כל כך.
