לפני 6 שנים. 26 במרץ 2018 בשעה 13:28
לקראת הפסח אני נזכר במשהו שכתבת לפני כמה חודשים. על כך שהלכתי 40 שנה במדבר כדי להגיע לארץ המובטחת. ארץ מידנייט. אני מתבונן על 10 החודשים האחרונים ומבין שהפכת לחלק בלתי נפרד ממני. באמת הייתי במדבר כי אני חווה איתך רגשות ותחושות ואושר שלא חוויתי מעולם. התחלתי הרי ללכת ליעוץ כדי ללמוד מחדש על מערכות יחסים. כדי להשיל ממני עורות שפיתחתי עם השנים. עורות שהם לא אני. עורות שהפכו לשרשראות של עבדות ובגידה במי שאני באמת. היועצת אמרה לי שחג הפסח הקרוב יהיה באמת יציאה מעבדות לחרות בשבילי. חרות שהיא אושר, שמחה ואהבה. אז מין הראוי באמת שנחגוג את ליל הסדר ביחד. זהו גם הערב חג הראשון שלנו ביחד. ממש לא אכפת כמה אנשים יהיו או אם יהיה בלגן. שפחתי לצידי וזה כל מה שאני רוצה.
שיהיה לנו ליל סדר שמח ואוהב מידנייט שלי.
