אז היה סופש מושלם.
חיכינו לו המון.
עם שני בנים שלא מפסיקים לריב.
ועם הבת שלי. שהחליטה לתת לנו מרחב.
חלום שהתגשם, עם עוד חלום בתוכו.
סוף סוף ראית אותי מופיע.
אני עולה לבמה ושוכח הכל.
אח שלי אומר שהוא יסמן לי.
ואז החיוך הענק שלך
האושר המתפרץ שלך.
והכל חוזר אליי.
אפילו החלטתי לשנות כמה דברים תוך כדי ההופעה.
זה היה מדהים, הרגשתי שאני מרחף.
ממש לא הרגשתי כלום מסביבי, רק את, הילדים והתופים.
הלמתי חזק ובהתלהבות, גם באהבה, כמו שאני הולם בך.
ההופעה נגמרת מהר מידי. כולנו עייפים אך מרוצים מעל ומעבר.
המבטים והרמיזות בינינו לא מפסיקים.
עדיין אנחנו בעולם הואנילי.
כבר חצות, הילדים נרדמו.
הצלחתי למצוא מפתח לחדר בו ישנו.
שנינו מלאי אדרנלין וחרמנים. הדלת ננעלה. המסכות הוניליות יורדות מהר מאוד. הדרקון והזונה יוצאים.
אני חודר לאט ועמוק, בתוכך, לוקח את כל כולך. סערת רגשות משתלטת עלייך.
את כבר לא מסוגלת. אבל כמו תמיד אז אני מגביר. לוקח ממך עוד ועוד. דורש עוד גמירה ועוד אחת.
ואז משפריץ עלייך את כולי.
אבל גם כשאני זה לא מספיק לי.
לוקח אותך שוב מיד. ואת נאלצת לגמור שוב ושוב.
הגוף שלך אשר נועד לי נכנס לטרנס. מצב אחר. הרי אני בתוכך תמיד, במוחך, בליבך, בכל כולך.
אני נשכב לצידך, את מרחפת, טסה במהירות הקול. אני מניח את ידי על פה המתוק שלך ופוקד:
"אל תגעי בכוס, לא לגעת בכלל.
עכשיו אני רוצה עוד גמירה, אחת חזקה בלי לגעת."
את מתחילה לרעוד ולהתעוות. את מרגישה אותי חופר לך בנשמה. את חייבת לציית לי, זהו החלק העיקרי בחייך, ממי שאת.
וככה , בלי לגעת, את גומרת בעוצמה, בשבילי, לפקודתי.
ואז אני גומר שוב
בדרך האהובה עליי
מכאיב לך ומאונן על הכאב שלך.
ואז הלכנו לישון?
ממש לא
כמה עוד אפשר לעלות
כנראה שלשמים שלנו אין גבול.
