קראתי עכשיו את הבלוג שלך.
הלכתי יותר משנה אחורה.
התחרמנתי כל כך. כמה תשוקה יש לנו.
אנחנו בתחילת השנה השלישית שלנו ותכלס, אחרי קריאה בעבר, שום דבר לא דעך, אולי רק התעצם.
הבלוג שלך שוב הציב לי מראה מול העיניים.
כמה רגש יש בינינו. הרי העולם שלנו נותן לבטא רגשות בצורה הכי עוצמתית שיש.
זה הזכיר לי משהו
אחרי שכתבת בקבוצת פייס סגורה על העוצמה בסשנים שלנו פנתה אלייך נשלטת אשר נמצאת בקשר של סשנים בלבד. אחת שרק מרצה את הצורך המזוכיסטי שלה. היא שאלה אותך/אותנו אם הרגש שיש בינינו לא מפריע לסשנים, אם האהבה שיש לי אלייך לא עוצרת אותי בלהעניק לך כאב. הסברנו לה שהרגש רק מעצים הכל, הסשנים שלנו הם התניית אהבים חזקה כל כך. הספייס כל כך גבוה ומרומם, והכאב שלי הוא בשבילך בלבד.
לא חוויתי מעולם סשנים מעצימים כאלה כמו שאני מעביר לך.
זה לא נמאס לי, רק יוצר בי רצון לעוד ועוד.
לראות שוב ושוב איך את מחליקה לתוך הספייס, עפה בשמיים אחוזה בטפריי ואני נוסק גבוה יותר ויותר.
סשן עושים באהבה, עושים מתוך אהבה בשביל האהבה, או שלא נהנים ממנו כל כך.
את האחרונה שאסשן בחיי
כה החלטתי.
