לפני 5 שנים. 18 בספטמבר 2019 בשעה 18:54
התחייבתי לך שאהיה תמיד הסלע בסערה בשבילך. שתמיד אחזיק אותך.
עכשיו אמנם זה לא סערה.
אבל את עצובה, ולזה אני לא מוכן.
אני כאן שפחה אהובה שלי.
תמיד
בכל מקום ובכל זמן אני איתך.
תסתכלי על הציצי ששייך לי, תראי אותי יונק ממך.
שימי אצבעות על שפתייך ותרגישי את רגליי.
תתישבי לך על כיסא ותרגישי את הכאב שניתן רק לך.
ותסתכלי טוב טוב מתחת לציצי שמאל.
שם בפנים, איפה שהלב.
פשוט תסתכלי ותראי אותי שם.
שבי על הסלע האיתן שלך אשר את קוראת לו "מלך שלי" ונוחי לך אהובה שלי, תרגעי ותהני מכל רגע. כך ציווה מלכך.