צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 4 שנים. 11 בינואר 2020 בשעה 6:20

שכבי מידנייט שלי.

שכבי על הרצפה,

אני אפרוס לך שמיכה שלא יהיה לך קר.

שכבי מתחת לספה הכי נמוך שאפשר.

רגליי הגדולות יעלו עלייך ואניח עלייך את כל המשקל שלי. אמעך אותך יותר ויותר למטה עם כל האהבה שלי אלייך. רדי למטה למקומך הטבעי. תרגישי את כל הגודל שלי, ככה אקח אותך למקום השליו שלך, למקום הנכון שלך.

כלפי כולם את צריכה להראות כמה את גדולה וחזקה. אבל רק אני יכול לקחת אותך למקום האמיתי שלך. רק אני מכיר את האמת שלך.

את קטנה וחסרת אונים, חסרת החלטות, רכוש פרטי. שלי.

סלע את קוראת לי, סלע יציב בסערה.

אני תמיד אהיה הסלע הגדול והכבד בשבילך, ואת קטנה וחלשה.

רק איתי את יכולה להרגיש כזאת נאהבת, נחשקת.

כמו תמיד אקח ממך את הכל ואתן לך אותך, אותנו האמיתיים.

קומי עכשיו עם החיוך הזוהר שלך והאירי את עולמי.

MidnightM - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י