הכאב הזה שאני נחנקת ומשאיר בלי אוויר.
כאב לא מוסבר ולא יוצא החוצה.
כולם מסתכלים שופטים אבל הכל חנוק.
המקום הכי כואב מנסים לרמוס לך את הנשמה.
בזמן שהכי קשה לך דווקא שם מנסים להפיל אותך.
במקום הכי כואב כל הרפש יוצא מהנשמה שלך.
מתגעגעת לשקט..
לשקט של אחרי
בלי ציפצופים באוזניים..
לשקט בלי אנשים
לשקט של רק פעימות הלב
#זמןפריקהלאחייבלהגיב😔
גם שאתה צועק אלי!!!
בא לי שתצעק עלי עוד!!!
תוריד אותי על 4 ותעניש אותי
תחנוק אותי תוך כדי שאתה מזיין אותי
כי אין לך כח עלי כמו שלי עליך!
רק אם לא היית הבוס שלי!!!
פאק...
אתה קורא..
אתה דורש
אתה מפתה
אתה קובע
אתה מסקרן
אתה ...
ואני משחקת באש
שאתה חושב שאתה מחליט אז...
בוא נראה אותך קובע 😛
אשליות ...
מחפשת אור
שירענן אותי ..
שיעיר אותי
שיתן לי סיבה לקום מידי יום
שישגע אותי
שיטריף אותי
שיאתגר את מוחי
שיהמם את גופי
ועכשיו שקט ....
איפה אתה רעש איפה ..
רק אתה גורם לי להיות רטובה...
כל הלילה!!!
זה לא אצלי באופי
אבל שזה מגיע גם ביצ׳ית אני יודעת להיות!!!
בהמשך לבלוג הקודם....
היו דמעות דמעות... ולא שלי😈
שעובד מחליט על דעת עצמו לחבק אותי בהפתעה..
מה שבא לי זה ללבוש מדי עור ושוט
ולפרק לו את הצורה!!!
שהוא על 4 מפורק
שיבין בדיוק מה המקום שלו!
וזה ממש לא מגרה אותי בשום צורה!!
רק המחשבה לפרק אותו עולה לי...
מסכן מחר מה מחכה לו... כבר עולה לי רעיונות איך ל״טפל״ בו!
#במסכהשלשולטת
פתאום מחסירה פעימה שאתה מגיע..
סימן שמשאיר איזה חותם!
בודקת שאתה בודק ואכן גם אתה...
האם זה אשלייה? אם אמיתי..
אין לדעת...
#ישמצבשמדמיינתאושלא