|
|
|
מתכנון של דייט זה רק נפל...
ולמה?! כי סוף סוף החלטת להיות פרודוקטיבי! כי סוף סוף החלטת להפסיק לשנוא אנשים!
כי פתאום לא שמת לב לזמן אז אתה עדיין דופק לי איחור של שעה וחצי!
אין בעיה. גם אני יודעת לדפוק.
כי יש גם ימים כאלה
אחרי יום כיף ומדהים אתמול, שלל חדש לארון, ארוחת ערב עם חברות, התקפי צחוק, כובע עם אוזני דובון ונשיקת לילה טוב מהקטן שלי שהפכה לויכוח היתולי של "מי מזיין יותר טוב"
לקום בבוקר עם מי שרוצה להוכיח שהוא כן יותר טוב. לקבל את המוקה שלי למיטה, להוריד ספרים לקורא האלקטרוני ולקרוא סיפור משעשע ופוסט מרגש.
עכשיו רק צריך להתחיל להתארגן לבראנץ, ולהחליט אם אני רוצה שהוא יימשך או לא...
כי הבטיחו לי הבטחות לכשאחזור הביתה.
תחנונים הם למעשה בקשה ממך. להגיד "אני מתחנן" זה כמו להגיד "השמש זורחת כל בוקר". זה דבר ברור.
ואמנם השמש זורחת כל בוקר, אך לפעמים היא גם מחממת יותר ולפעמים פחות, לפעמים היא בוהקת יותר ולפעמים פחות...
התחנונים באים ממך. אתה זה שצריך להתאים אותם למצב. להתאים אותם למה שאתה מבקש לעצמך.
כמי שמתחנן מעמדת נחיתות אתה גם צריך להביא בחשבון את אופן הניסוח והפנייה, כמו גם הנימה. ואל לך לשכוח: תחנונים הם בסופו של יום בקשה- המבוקש יכול לסרב ופה נגמר הסיפור
...אלא אם תמצא דרך חדשה לנסח את תחנוניך, ואז הסיפור חוזר על עצמו עם סוף פחות ידוע
מילא - המייבש שקניתי פגום ולכן הוא יגיע רק מחר.
מילא - אנשים איבדו רשומות של שבוע אז צריך להתחיל הכל מההתחלה.
מילא - לקחו מידות לא נכונות ובגלל זה ישבתי שעתיים כדי שיקחו מידות חדשות
מילא - התבלינים ה"מיוחדים" אבדו אז האוכל יהיה חסר מטעמו (תוך כדי בישול)
מילא - הנייד החליט לעשות מה בראש שלו אז הוא קופץ כאילו יש נר דולק באחוריו
מילא.
אבל עכשיו התפוצץ הבקבוק יין הכי אהוב, והאחרון מסוגו (בבית)?!
יש גבול גם לכמה אני יכולה לספוג!
צריכה להשיג קינדל
אני עייפה.
כואב לי הראש.
אני רוצה את הקטן שלי.
זהו!
הבייתה!
אני שונאת את זה!
שונאת לאחר. שונאת שמאחרים. וממש סובלת פיזית מאיחורים.
העובדה שהיה כיף בבוקר לא מצדיקה את האיחור!
היית צריך לקום מוקדם יותר!
בא לי לשבור משהו מהתסכול
איכסה!
איך אני מעבירה עכשיו את כל היום בלי ספר?!!
ייתכן שאני טועה (לא קורה לעיתים קרובות אבל פעם ביובל...), אבל אני לא מאמינה ב"ונילי מוחלט".... לכל אחד יש את הצד הזה, שמתחבא בתוכי תוכו, מאחורי במאחורה שנמצא בסוף. הצד הזה, שרוצה... יותר!
רק צריך לפתות אותו החוצה. בעדינות. במתיקות.... אחר כך כשהוא יצא, אפשר לקרוע לו את הצורה :))
