אני חולמת אותה כל הזמן
חולמת שהיא מסכימה, שהיא נותנת הזדמנות
חולמת שהיא מולי, במסעדה
או סתם על ספסל ברוטשילד עם כוס יין
אני חולמת על עיניה השחורות, עורה הלבן
שהיא מביטה לי ישר בעיניים
ואני ממבוכה מורידה את המבט
אני חולמת על כפות ידיה, עם אצבעות ארוכות ודקות משוחות בלק שחור
קונטרס נפלא לגוון עורה
אני חולמת על שיערה, שחור כפחם
שהיא גבוהה ממני לפחות בראש
שהיא מעדיפה אותי ללא עקבים
עם שמלה. שאני גורה לידה.
ממש ממש קטנה.
שזה מסוכן ואפל ואפילו חולני
שתוך כדי שיחה היא אוחזת בידי
רק כדי לתת לי בטחון לא יותר.
הרי מאחורי מסך אני די גיבורה.
גם בטלפון אני מאד חזקה
ועל אף שמעולם לא נפגשנו.
אני יודעת שאיתה. אני ילדה קטנה.
זה מדהים אבל יש לי כבוד אליה.
ולא רק ״לדמות שלה״, אלא אליה כאישה.
היא מקסימה אותי. ברוגע שלה.
בשליטה העצמית. בנונשלנטיות שלה. בחוכמה.
ואני. יושבת מחכה בפינה
שתשלח לי סימן, או מבט או תגובה
ואני כמו ילדה טובה. אגש כשתקרא לי.
אבוא אליה. ואעשה הכל.
כדי להיות כל מה שהיא רוצה.
היא יודעת שאני כותבת עליה.
תמיד ידעה.
שבת שלום לך