בימי שישי לפעמים אני עובדת
כשבא לי
הצעתי לה השבוע שתגיע לעבוד איתי
רק כדי שנהיה קצת לבד, זמן איכות כזה
היא ענתה אם זה איתך אני באה
וכך פתחנו לנו את הבוקר בלחמנינה
התפנקנו בארוחת בוקר מהירה
הרשיתי לעצמי ואחזתי בידה. היא נעשתה אדומה והרכינה מבט.
עזבתי. זה לא הזמן. היא הבינה שאני רוצה אותה. אני יודעת שהיא רוצה אותי.
ההריון מגביל כרגע.
היא הראתה לי צמיד חדש לרגל שקנתה היא יודעת שכפות רגליים של אישה חשובות לי וצמידים עושים לי את זה בטירוף
אז היא השוויצה בכף רגל המדהימה שלה, המשוחה בלק אדום, עם הצמיד החדש שנוסף לשלל הצמידים שעל רגלה.
נסיתי להתאפק,!אבל לא יכולתי שלא לבהות בשדיה הקטנים, בשרירי ידיה, בעיניים האלה שמשגעות אותי, בתחת המוצק והמושלם שלה.
היא גורמת לי לחלום בהקיץ.
ושוב זה לא הזמן. זה לא במקום.
לא כרגע.
וכן. אני אוהבת אותה.
היא מטריפה אותי.
והיא הדבר היחיד שקיים בחיים שלי שלא דיברתי עליו עם אף אחד.