|
|
|
דברי אלי בכאב
בכאב אתה שולח אותי לפינה
בכאב לך ממתינה
בכאב רואה אותך מכין תבשיל
ויודעת שבכאב אותי תשפיל
בכאב רואה אותך טועם
בכאב רואה אותך לוגם
יין לבן קר
ואותך מאושר
בכאב חושקת שוב למגע
של כף ידך הגדולה
שתכה את ישבני
שלחשייך יכאבו לאזני
לא יודעת מה כואב יותר
גופי או ליבי
מתגעגת אדון שלי , הנשלטת א
זה מתחיל בראייה , לראות אותך , מטופחת וקורנת.
עובר לשמיעה , להקשיב לך , מתרגשת וחושבת לפני כל משפט מחץ .
עובר למגע , נוגע בך רכות , את מתענגת ואני מחייך .
מריח את השמפו שלך תוך כדי התקרבות או שזה המרכך , מה שבטוח שזה נעים לאף שלי .
ואז כשהכל מתקדם נכון ...
את חוש הטעם אני מונע ממך , לא תקבלי נשיקה בפגישה הראשונה .
ציווי כן , תרשמי פגישה ביומן.
לא משנה כמה שולט תהיה , כשמדובר באסופת ילדים וילדות ואימהות מלא אימהות , שיוצאות מבית הקולנוע לכיוון אחד , ארוחת ילדים. אתה נשלט.
והנה לול תרנגולות קורם עור גידים וצלילים .
אבא מפה הגדול אומר, זה יותר מהר הקטן אומר, חמודים שלי בסוף כולם מגיעים לאותה קופה , עניתי.
אבא אני רוצה זה וכזה , בעוד שאתה שומע את אותו הדבר מקביל , אימא אני רוצה כזה וכזה.
רק תכפילו ב50 , ולחץ על הדלפק .
והילדה הזו דורכת עלייך מימין והילד הזה דורך עלייך משמאל .
והילד אומר אבא צפוף פה הלכנו לתפוס מקום לשבת.
ומתחילים הוויכוחים והתלונות , מגיע לקופאית אחרי עשור , מזמין , שוב דריכה שוב מרפק קטן לא מכוון , שאתה כבר לא יודע אם לחייך, אם לכעוס, מבליג.
וההזמנה יוצאת לדרך , מפלס נתיב לכיוון הוצאת האוכל.
ממתין 8 דק' שמרגישות נצח , וכל זה הרי בשביל דבר אחד, ההפתעה ב 2 ש"ח.
אז היום על הבוקר , קפצתי לדרום תל-אביב קניתי 20 הפתעות לבנים , 2 שקיות צ'יפס 2 שקיות שניצלונים, 2 ארגזים של המשקה הזה עם הצבע של הנפט והמתיקות של ק"ג סוכר .
אז היום כשיחזרו מהקייטנה , אכין להם ארוחת ילדים ואצפה איתם באיזה סרט.
בערב כשיחזרו לבית אימם , אני אצא לחיפוש , למי אני הולך לעשות לחץ , על מי אני אדרוך , ממי אני אמנע ויכוח , בסטירה פשוטה ועדינה אך משפילה .
לא יודע אם לחפש את האבא או את האימא שלא מחנכים טוב , תלמדו אותם/ן פגעתם במישהו תתנצלו , זה הכי פשוט , הרי הילד/ה מרגיש/ה שזה לא מרצפת מה שדרכו עליו.
מוסר השכל
בלול יש מלא תרנגולות שמקרקרות , אך רק תרנגול אחד שמנקר להן בראש כשהן מביאות לו את הסעיף.
