לא משנה כמה שולט תהיה , כשמדובר באסופת ילדים וילדות ואימהות מלא אימהות , שיוצאות מבית הקולנוע לכיוון אחד , ארוחת ילדים. אתה נשלט.
והנה לול תרנגולות קורם עור גידים וצלילים .
אבא מפה הגדול אומר, זה יותר מהר הקטן אומר, חמודים שלי בסוף כולם מגיעים לאותה קופה , עניתי.
אבא אני רוצה זה וכזה , בעוד שאתה שומע את אותו הדבר מקביל , אימא אני רוצה כזה וכזה.
רק תכפילו ב50 , ולחץ על הדלפק .
והילדה הזו דורכת עלייך מימין והילד הזה דורך עלייך משמאל .
והילד אומר אבא צפוף פה הלכנו לתפוס מקום לשבת.
ומתחילים הוויכוחים והתלונות , מגיע לקופאית אחרי עשור , מזמין , שוב דריכה שוב מרפק קטן לא מכוון , שאתה כבר לא יודע אם לחייך, אם לכעוס, מבליג.
וההזמנה יוצאת לדרך , מפלס נתיב לכיוון הוצאת האוכל.
ממתין 8 דק' שמרגישות נצח , וכל זה הרי בשביל דבר אחד, ההפתעה ב 2 ש"ח.
אז היום על הבוקר , קפצתי לדרום תל-אביב קניתי 20 הפתעות לבנים , 2 שקיות צ'יפס 2 שקיות שניצלונים, 2 ארגזים של המשקה הזה עם הצבע של הנפט והמתיקות של ק"ג סוכר .
אז היום כשיחזרו מהקייטנה , אכין להם ארוחת ילדים ואצפה איתם באיזה סרט.
בערב כשיחזרו לבית אימם , אני אצא לחיפוש , למי אני הולך לעשות לחץ , על מי אני אדרוך , ממי אני אמנע ויכוח , בסטירה פשוטה ועדינה אך משפילה .
לא יודע אם לחפש את האבא או את האימא שלא מחנכים טוב , תלמדו אותם/ן פגעתם במישהו תתנצלו , זה הכי פשוט , הרי הילד/ה מרגיש/ה שזה לא מרצפת מה שדרכו עליו.
מוסר השכל
בלול יש מלא תרנגולות שמקרקרות , אך רק תרנגול אחד שמנקר להן בראש כשהן מביאות לו את הסעיף.