שאני יודעת עד אני חדה, מחוספסת, עניינית ומעניינת, אינטליגנטית להחריד, צינית, חכמה ומצחיקה (תסלחו לי על השחצנות הייתי חייבת לבלוג זה...)
אבל מה, איפה זה באה לידי ביטוי בהכרויות חדשות? זה לא בא.
אני כולי מאובנת, מרוחקת, גם אם אני מדברת בהתחלה מנימוס ,המבוכה והביישנות יוצרים רושם ראשוני שגורם לאיבוד עניין
אז בעצם אם הקבוצה/יחיד בקיצור הצד השני, לא מספיק סקרן להכיר אותי מעבר או לא מבין את שאני לא מצליחה להתערבב ישר, לא תהיה הנאה הדדית בהיכרות זאת אומרת שלא יכירו אותי באמת כמי שאני, לא אקבל הזדמנות שווה להיחשף ולחשוף וזה ממש מבאס אותי..
דווקא בתכונה הזו שלי אני לא אומרת: זה מי שאת ומי שלא רוצה מפסיד למרות שבתכלס בנינו זה נכון
אלא אני מנסה כן להעצים את עצמי ולהראות את עצמי בהתחלה פשוט מניסיון כשאני מנסה,זה לא יוצא לי כל כך טבעי ואולי זו אחת הסיבות שכבר אין לי חברויות קרובות עם עומק וזה לא מסתדר לי כי אני כן חושבת שאני בנאדם עם עומק,פשוט יש איזה מכשול שתמיד זה נעצר ומקשה...