סוטה מדרך הישר

"הוא יודע שכל הנערות בעולם מתחלקות לגביו לשני סוגים: הסוג האחד - כל הנערות שבעולם, חוץ ממנה, והנערות האלה כולן רגילות מאוד ואפשר למצוא בהן כל חולשה אנושית; והסוג האחר - רק היא לבדה, שאין בה שום חולשה והיא נעלה על כל מה שאנושי וארצי"

אני קוראת את הספר ונדהמת מהאהבה הגדולה ומהציטוטים המדהימים והציטוט הזה משך אותי במיוחד כי יקירי יודע שכל מה שהיה לא משתווה למה שיש.

הלב שלי דופק חזק, אני מרגישה אותך כבר עולה במדרגות ועוד שניה הדלת נפתחת, אני על ארבע על הריצפה העיניים מכוסות  עם התחת לכיוון הדלת כי זה הדבר הראשון שאתה רוצה לראות. 

הדלת נפתחת ואני נטרפת בפנים "היי קטנה שלי" אתה אומר והידיים שלך כבר על התחת שלי. אתה מתיישב על המיטה ומושך אותי בין רגלייך, תופס את הידיים מאחורי הגב וקושר אותן, תופס את הצוואר שלי עם היד "היום אני אשתמש בכולך כלבה, את מבינה?" אומר, "כן" אני אומרת ברעד קל, נותן לי 2 סטירות עם היד השניה, "כן אדוני!" שומעת אותך מוריד את המכנס ואני כבר נרטבת רק מהזיכרון של הזין המטורף הזה, אתה תופס לי בשיער " פה גדול כלבה" ונכנס לי עמוק לגרון אני נחנקת ואתה מוציא קצת ומכניס שוב, מזיין לי את הגרון עד שאתה כבר על הקצה ואתה מוציא אותו "יש לך עוד חורים שאני רוצה להשתמש בהם היום, תעלי על המיטה על ארבע, עכשיו" אני עולה, התחת באויר הראש על המזרן, אתה נעמד מאחורי ואני כבר יודעת מה הולך לקרות, אני שומעת את הצליל של החגורה נשלפת מהמכנס ואחריי כמה רגעים נוחתת על הישבן הימני שלי ואני צועקת בכאב, ואז על השמאלי, "תתחילי לספור עד 20 כלבה, כי אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן" אני סופרת, צועקת בכאב אחרי כל הצלפה, שומעת אותך מתנשף, זורק את החגורה על הרצפה מתקרב ומלקק ומנשק לי את התחת מרגיע את הכאב, לוחש מילים עדינות של אהבה, מרגיע אותי ואז חודר במכה לתוך הכוס הרטוב שלי, תופס את הידיים הקשורות שלי ומזיין חזק ועמוק, יוצא וחודר לתחת בלי התראה, אני צועקת ואתה נעצר רגע ונותן לי להתרגל לכל הזין שלך עמוק בתחת שלי ואז ממשיך, האצבעות שלך על הכוס שלי, אני מרגישה שאני עומדת להתפרק, צועקת חזק את השם שלך בגמירה מטורפת ואתה משפריץ לי בתוך התחת.

תסתכלו איך הוא מזיין אותי

אני אוהבת לכתוב
בדרך כלל זה הרבה יותר קל מאשר לדבר וזה מעין דיאלוג פנימי שאין בו ביקורת חיצונית.
אף פעם לא הייתי אחת שאומרת הכל כי ככה חונכתי, ותמיד רציתי להיות אחת מהאנשים הפתוחים האלה שמדברים על הכל, זה נראה לי כמו חופש, להשתחרר מהכבלים שבראש ופשוט לשחרר את הכל.

תן לי מקום להיפתח אליך ולשחרר את  מה שכלוא בפנים, ואתן לך לפתוח את כולי ולשחרר הכל לתוכי.

אני אוהבת לאהוב
בדרך כלל זה הרבה יותר קל לחיות כשיש אהבה, ואני מודה שאני לא מסוגלת לחיות לבד, תמיד היה לי מישהו שמילא לי את הבדידות, אבל כשאני אוהבת באמת זה טוטאלי, זה עצום, זה ממכר וקשה להם להשתחרר מזה.

תן לי את הלב שלך ואנקה אותו, אלקק את כל הצלקות שלך ואשחרר אותך מהעבר, ואתן לך אהבה כל כך טוטאלית, עצומה וממכרת שלעולם לא תרצה להשתחרר.

פותחת את הקופסא של 2015

יש שם הרבה אכזבות בפנים

הבחור ההוא עם הבעיות הרגשיות שלא יכל לתת לי הכל אז השארתי אותו בלי כלום והוא עדיין מנסה.

החברה ההיא שלא יודעת חברות אמיתית מה היא, כמה עצוב שהיא לעולם לא תדע.

הבחור ההוא שנתן לי כל כך הרבה שליטה בקשר שברחתי ממנו הכי רחוק, עד לכאן.

אני סוגרת את הקופסא וזורקת אותה הכי רחוק ממני.

 פותחת קופסא חדשה - 2016 

יש שם כבר בפנים אחד משוגע לגמריי, מסתבר שזה משתלב נהדר עם משוגעת כמוני.

חופרת לך בפנים כל הזמן, מחפשת את הרע אבל בסוף מוצאת רק את הטוב בך, תודה לך.

שנה טובה לכולם :)

כשנכנסתי לפה

בלטת ונצצת לי מתוך ההמון

מבחינתי לא היה לנו סיכוי בכלל 

אבל שרשרת אירועים מקרית/גורלית חיברה בינינו

ומאז כל המחסומים בינינו מתנפצים

הפכתי אותך לשלי

הפכת אותי לשלך

מה שיש בינינו זה רק שלנו 

הכי מלוכלך והכי טהור שיש

אני פותחת דלת ברזל עבה ומציצה פנימה
החדר אפל ועמום ואני מאמצת את העיניים ממש חזק
אני רואה אותך יושב על כיסא עם שוט ביד
היא מכופפת עם התחת אליך
ואתה מצליף בה
אתה לא מרים אלי מבט
אתה שקוע בזה
אבל אני רואה את העיניים שלך
כאילו הן חודרות לנפשי וחופרות לי בפנים וזה כואב
אני נופלת לברכיים, עוצמת עיניים
ואז פוקחת ואני כבר לא שם
אני במיטה שלי מתעוררת ויש לי כאב בטן נוראי

בוקר טוב

קיבלתי תגובה כזאת נחמדה בבלוג שלי...שמה שכתבתי זה קשקוש של ילדה מפגרת,  רציתי להגיב אבל החלטתי למחוק ואז נורא רציתי להגיב, אז הנה זה בא:

אתה קשקוש של בן אדם!

זה מרגיש יותר טוב :)

רוצה

להיכרך סביבך 

בגוף ובנפש

ולהישאר ככה 

זה יותר מידי?

אני לא רוצה שיידעו עליך כי אני רוצה לשמור אותך שלי, הסוד שלי.
אני לא רוצה אפילו לחלוק את החוויה שלי, שלנו, כי אני לא רוצה שירצו אותך גם.
אני לא רוצה שידעו שהקול שלך מטריף לי את החושים, שכל דבר שאתה אומר נשמע כמו האמת האבסולוטית של היקום.
אני לא רוצה שידעו שאני נוזלת כבר מהודעה אחת שלך וכל גופי מתפתל.
אני לא רוצה שתדע שכך אני מרגישה וכמה כוח יש לך עליי כל כך מהר, רק ממילים.
אני לא רוצה שיידעו כמה אתה ממכר, וכמה אני רוצה עוד ועוד ממך כל הזמן.
אבל אתה יודע הכל.
ואני רק רוצה להרגיש אותך כבר ולהביט בעיניך ולהתמסר ללא מילים.

הלילה יורד ואיתו הקור מתגנב, הוא מכסה את הכל ומשתלט ואני מתקפלת, מתכרבלת ומנסה לשמור על החום בגוף, מחבקת את עצמי חזק כדי שהחום לא יברח ואיתו גם אתה, נאחזת בפיסות ממך שיחממו את הנפש.