מחברת שחורה

כמה רעש יש בשקט הזה. כמה כאב יש בחסרונו של מגע עדין.
תער משרטט קווי מתאר על עור לבן. ניצוץ קל שורף נייר באיטיות אפלה.
מה זה עושה לך כשאתה יכול לקבל את כל מה שלא רצית,
ולאבד את כל מבוקשך.
הפרטים המקשטים את ביתך מונחים על הרצפה ברסיסים.
והיא נחה במקום לא ידוע, ביעד לא מוכר, מחכה לאסוף את שיברי נשמתך.
מה יותר כואב, אובדן או חוסר. מה יותר מחריש, בכי או דממה.
ריחות השיער נפוגו ממצעי המיטה. טבעות האזיקים ריקות ומאובקות.
חבלים חסרי מעש מחפשים תעסוקה. קולות עונג נשכחו מאוזנך.
ללא קול נשימה, נטול ריח צוואר וזיעה מתוקה. בנוף חשוך ובלתי נראה יושב ומחכה.

לך אהבה.

סטלה היא אחלה מוזה.