ימים שעברו בשיחות על כל מה שרק אפשר לדבר נראו כאילו עוברים לאט מידיי. אני מקשיב לך בשיא הריכוז, כמו בשנים שהייתי באוניברסיטה, כמו כשאני חוקר עד, לומד מכל בחירת מילה שלך.
ולא רק במיקוד רב על התשוקות שלי ושלך, אלה לומד אותך, מה מרכיב את אישיותך ומה התוצר של חיים שלמים.
סוף סוף מצאנו את הזמן. ובטח שהתרגשתי כל הדרך, ובאמת שזה מהרגע שפתחתי את עיניי, סוג של מלחמה בין לרצות שהשעון ירוץ לבין מיליון מחשבות שכיף להתעכב עליהן.
הדלת מאחורינו נסגרת. מעניין עד כמה את נבוכה אבל עדיין שומרת על פוזה, אני מתקרב אלייך ואת אפילו לא נרתעת טיפה.
את מריחה כמו אביב חדש, וכיף לחבק אותך חזק חזק.
מחייכת, מביטה בעיניי.
את מרים אותך ונושא אותך לספה, מושיב אותך על ברכיי ומנשק אותך, כמו אדם שלא אכל שנתיים. ידיי מטיילות לעורפך.
את מתמסרת לנשיקה, ראשך נוטה באיטיות, וזה הרגע הכי טוב להפסיק אותך.
להעמיד אותך במרכז החדר, ולבחון את האוצר לו זכיתי.
מי יפשיט אותך? אני או שאעמוד מרחוק ואביט בך בזמן שאת נחשפת ומורידה שכבות.
ובעודך עירומה, לגעת בקצות אצבעות בכל פינה, גבעה, עמק על אדמת גופך.
מעניין אותי, האם את רטובה מהפחד? או מההבנה שאת עכשיו אובייקט שמקבל את כל המיקוד שלי. לחלוטין.
תפיסה ישנה אומרת שצריך להעניש בכדי להכאיב. והתפיסה שלי... להכאיב כי בא לי לשמוע אותך צועקת, כי אני רוצה לראות את שפתייך נפערות. להרגיש את הנשימות שלך כשאת סופגת.
אבל לא כואב מידיי, להשאיר מקום לעוד.
תפיסה ישנה אומרת שאת צריכה לתת לי בכדי לקבל. אבל לענג אותך זו מתנה שאת נותנת לי, ולמה שלא ארצה לגעת בך ולגרום לך להתמכר בכדי שיהיה לי מה לנצל בהמשך.
את כבר לא עומדת. לא קל לעמוד אחרי מגע, הברכיים חלשות, ואת צריכה לרדת למקום שנעים להביט בך. לרצפה.
וזה לא רק הסקס, וזו לא המציצה, או התחת שלך באוויר מפוסק. זה המבט, העיניים הפקוחות מלמטה שכל כך נעימות. להשיב בשקט למה שהן אומרות.
מעניין אותי אם תחזירי את ראשך למקום לאחר שתקבלי סטירה. מעניין אותי הקול שייצא ממך. האם תסדרי את שיערך לאחר מכן או תשאירי אותו על פנייך להסתיר כמגן.
מה אוכל לגרום לך לעשות שלא עשית? מה אמצא בך שלא מצאת בעצמך? איזו חיה את רוצה להיות מולי? כמה את יכולה לספוג?
את אגרטל. מעוטר בציורים נפלאים וייחודיים, מלא בפרחים צבעוניים ובמים נקיים. שבא לי לנפץ על הרצפה, ללכלך. ואז לאסוף את כל החלקים ולאט לאט, עם אצבעות עדינות, שפתיים מתוקות, וריכוז מלא להרכיב.
מה אני רוצה יותר? את הריח שלי עלייך או את שלך עליי? מה ארצה יותר... שיכאבו לך הרגליים, הנקבים, הגרון, ביום למחרת או שיכאבו לי השרירים?
אני לא יודע, אבל אני רוצה את הכל.