לפני שנה. יום שבת, 18 בינואר 2025 בשעה 11:23
הייתי רחוקה, מהשמש של תל אביב דרך הקור בוורשה ועד לשלג השבדי, האדמה לא באמת משתנה, היא רק בראש, את האדמה שלי בכל מקום.
המיקום הוא פיקציה! לא הפסקתי לחשוב עלינו לרגע. לפעמים אני מרגישה כמה הגעגוע אליך קורע לי את האברים הפנימיים.
תחושות חוסר, צימאון, ורעב כבד אליך לא הפסיקו לעטוף אותי דמיינתי אותנו בכל פוזיציה שרק יכולתי. ביום האחרון אני כמעט וכבר לא עומדת בזה, אני יוצאת למסע קניות של שמלה חדשה לכבוד הערב המיוחד שלנו, מוסיפה לנו זין חדש מחנות סקס פולנית שמצאתי בשום מקום בוורשה, ומתחילה לספור את השעות.
נוחתת בשעה 16:30 בשדה ויודעת שיש לי 4 שעות להתארגן על עצמי ולצאת לפליי בסטודיו.
מקלחת, גילוח, אוספת לתיק את כל המוצרים שדרשת מימני, לובשת את השמלה, הגרבייון התחתון הפתוח, כלובון, הקולר ויוצאת אלייך…
אני נכנסת לסטודיו, כל כך הרבה צבעים המון אנשים שבאו לחוות את המיניות המיוחדת שלהם יחד.
אנחנו מתרחרחות ופודות את הגעגוע אחת מהשניה.
מינגלינג קצר, שיחת נהלים ואנחנו מתחילות.
את מובילה אותי מהקולר מצמידה אותי לקורה והחבל הראשון שבא במגע עם עור שלי מקלף מימני את כל השכבות ומותיר אותי חשופה ערומה וכל כך שייכת, הינה אני שוב קיימת. אני מרגישה אותם מסתכלים עלינו.
משם אנחנו עוברות אל החמור המוכר שלנו, זה שנמצא במרכז החדר שאף אחד לא יכול לפספס את שקורה עליו.
את משכיבה אותי עליו מצמידה את הגוף שלי. מוציאה את החבלים והופכת אותי למקשה אחת.
מבשילה את שרוולי השמלה מרימה אותה,ומתחילה לפתוח אותי אצבע אצבע, אביזר אביזר.
״תפתחי את הפה שלך טינופת הבאתי לך זין אמיתי״ אני פותחת את הפה גדול ופתאום אני מרגישה זין שממלא לי את כל חלל הפה.
אני מוצצת אותו עם תשוקה ואהבה ענקית מוצצת ומלקקת ומנסה להיות הזונה הכי טובה עבורך כמו שתרגלנו יחד מאות פעמים.
בזמן שאת מזיין אותי ופותחת אותי ושני החורים שלי מלאים אני מרגישה את כולם מסתכלים לתוכי ורואים כמה אני זונה מחונכת ומלודת בזכותך. אחרי לא מעט גמירות את משחררת מימני את הכלוב. הדגדגן שלי מטונף ואני רועדת מהתרגשות, כזאת שמזכירה לי; שמי זה שבועיים לא התראינו גברתי🥹
