שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Newness

Faith has been broken Tears must be cried
Let's do some living After we die
לפני 4 שבועות. 24 באוקטובר 2024 בשעה 11:40

אני מגלחת בדייקנות מול המראה בבית עובדת על זה דקות ארוכות.

לאחר מכן מתנקה היטב לובשת את התחתון והחזיה מתחת לבגדים הרחבים שלי מעדקת את הקולר ויוצאת.

בדרך אני עוברת להביא לך קפה ומאפים אני נכנסת לבית הקפה עם הקולר שמסמן את השייכות שלי אליך, רשי התיבות שלך חתומות עליו. מספר אנשים מסתכלים עלי בצורה מוזרה לאחד מהן אני זורקת זה מה שהיא ביקשה מימני לעשות. ״כאילו שככה הוא יבין״ ויוצאת לכיוונך..

״תסדרי את הדברים שהבאת בצורה מסודרת על הדלפק  ובואי לפה״ את מורא לי להתפשט לרדת לרצפה ולפתוח, מדליקה את פנס הטלפון עוברת ובודקת שלא פספסתי.

מהרגעים הקטנים שהופכים אותי להיות קיימת לי ושייכת לך כל כך..

מייד בסיום הקפה את שולחת אותי לאמצע הסטודיו ״סייזה מתחת לטאקה לצידו של השק. אני מתיישבת וממתינה לך בסבלנות בזמן שאת עושה את ההכנות.

את פורשת לצידי את כל האביזרים שהבאת,פותחת את השק ואנחנו מתחילות. ״קוראים לזה טנגו״ את מלמדת אותי וממשיכה בקשירה ממושכת, מחברת סוגרת מוסיפה ומושכת חזק. כמה שזה כואב ונעים בו זמנית. החושים שלי מתערבבים עם הרגשות ואני הופכת לשלמה. זה כאילו שאני יוצאת מחוץ לגוף שלי ונמצאת רק איתך בעולם הכל כך טוב הזה.

ספנקים, שעווה, סאונדינג, פיסטינג, פגינג, גרון עמוק ועוד ועוד, עברת בתוכי במשך שעה שאני חסרת אונים קשורה ומרותקת תחת מעשיך ,מוכה וכואבת בצל החיוך היפה שלך.משם עברנו לספה החלטת לשנות את הגודל כבר הייתי פתוחה מספיק. המון תשוקה ועוצמה הרגשתי שאנחנו עושות אהבה אמיתית, את איך שאת חושקת בי. הרגשתי יפה כל כך ומיוחדת, וגמרתי מתוך התחושה העמוקה הזאת שאני קיימת לי ושייכת לך גברתי  👩‍❤️‍👩

לפני שנה. 24 באוגוסט 2023 בשעה 13:07

אני אוהבת שאת דורשת מימני לעשות דברים
מחנכת אותי,לא מוותר לי לרגע, ומתאגרת אותי כל פעם מחדש.
אבל חייבת להודות זה היה לי קשוח,
סשן שלם שבו אני צריכה לספר על המחשבות שלי?
מעבר לדברים המביכים שעוברים לי בראש.
חסמת לי את היקום המקביל שלי.
השטלת לי על הספייס…
זה מתסכל נורא.
היה לי קשה להשאר ערנית וצמודה למציאות שלך לאורך כל ההאקט.
אבל מתוך זה גם הצלחתי לראות את ההנאה הרצופה שקימת בך, פתאום נחתתי לתוך היקום המקביל שלך.
חוויתי אותך חווה אותי.
זה גירה אותי מאוד,וחיבר אותי לקרקע.
כל נגיעה שלך הפכה לאמת.
מהרגע ששמת אותי מחוץ למקלחת ועד לניקיון הסופי של כפות הרגלים,
הבנתי כמה אני מחוברת אליך כמה זה חשוב שאשאר בקשב ואלמד אותך דרך חשיפה של המחשבות שלי.

לפני שנה. 4 באוגוסט 2023 בשעה 8:27

-לפרק ולבנות-

עברו שבועיים לכל היותר שלא פגשתי אותך

כבר מהשיחה הקודמת הבנתי שאנחנו עולות שלב.

החלטת לעדק את החבל.

בלי מילים, בלי מבטים, בלי מוביליות.

לקחת הכל.

רועדת לכתוב את זה, הרגשתי שלך יותר מתמיד כאילו לקחת אותי מעצמי, בעודך מקמטת אותי לתוך מסדרונות המוח האפלים שלך, אני חווה שיכות עצומה.

מגדל שלם נבנה ברגע, מבסס את האני שלי שהוא שלך, ונותן לי תחושה בטוחה.

ואז את מנשקת אותי, כאילו לא הספיק לך הגוף.

הלב שלי פועם שאת מנשקת אותי,

אמרתי את זה ולא פעם.

הנפש יוצאת אחריך בריצה, רוצה להתמזג עם הגוף שלקחת.

ולך יש תוכניות אחרות.

את משחקת בלפרק ולבנות.

לפני שנה. 5 באפריל 2023 בשעה 15:30

חרות היא היכולת שלנו להיות הכי קורבים לאמת שלנו! היא נמדדת בעיקר מול הבחירות והרצונות שלנו. 

תודה לך גברתי Witch Salt על שאת עוזרת לי להיות חופשיה💃🏼

 

לפני שנה. 29 במרץ 2023 בשעה 16:19

צמאה!

את חולה כבר כמה ימים ואני מרגישה את הכאב שלך עובר דרכי. הלוואי ויכולתי להיות חולה במקומך.

אני מתגעגעת אליך אני מתגעגעת אלינו.

אני קצת מפחדת שזה מה שאני מרגישה.

וגם קצת שמחה לחוות עוד רגש שהרבה זמן לא קיבל מקום אצלי.

אני נוטה להאמין שהיקום מזמן לנו פסקי זמן לצורך פרספקטיבה, זה מאפשר התבוננות.

לתת לדברים לשקוע ולקבל תמונה רחבה יותר של הבחירות שלנו.

ועכשיו במרחב הזה, אני מוקירה תודה ענקית על הבחירה שלנו לעשות דרך יחד.

על הזמן שאנחנו מקדישות אחת לשניה,

ועל התקשורת הבלתי פוסקת ביננו.

אני מעריצה שלך, וכל כך גאה להיות שיכת לאישה חזקה כמוך.

פתאום שהיה לי ספייס הבנתי כמה אני רוצה שתסגרי אותו. כמה אני רוצה להיות עוד בנוחכות שלך.

כמה אני צמאה אליך…

צמאה!

לפני שנה. 9 במרץ 2023 בשעה 17:12

לפני שנה. 18 בפברואר 2023 בשעה 0:27

איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב
בין הבור למים
לפחות יש פה קרב
לפחות יש מים
פעם היה רק בור 

 

לפני שנה. 16 בפברואר 2023 בשעה 15:09

כשתבואי לשכב איתי
תלבשי שמלה שחורה
מאוירת בתותים
ומגבעת שחורה
מקושטת בתותים
והחזיקי סלסלת תותים
ותמכרי לי תותים
תגידי בקול דק ומתוק
תותים תותים
מי רוצה תותים
אל תלבשי כלום מתחת לשמלה
אחר כך
חוטים יעלו אותך למעלה
בלתי נראים או נראים
ויורידו אותך
ישר על הזין שלי.

לפני שנה. 1 בפברואר 2023 בשעה 16:07


זה ימים בהם סף הגירוי עולה אני כבר לא מרגישה הרבה. הפחד להתפס חשופה,רמת השחיקה וההרגל גורמים לי להשאר אדישה, אפטית.
אתמול זה היה אחרת, אתמול הפעלת אצלי מפסקים ישנים.
הצלחתי לשקוע לתחושות קיצון שגרמו לי להרגיש כמו פעם.
מסרתי לך הכל,זה מסוג הימים האלו שאני נולדת בהם מחדש.
קיוויתי שתבחיני בזה, לרגע קטן שהצלחתי לראות את המבט שלך, הבנתי שאני לא לבד.
הרגשת אותי מרגישה כמו פעם! הובלת אותי במחוזות  המוח האפל שלך.
נהנתי מהכל! נהנתי מההשפלות, ההחפצות, הכאב מהשימוש. דרך החבל הכי קטן ועד למפגש עם האסלה הרגשתי שכל כולי שלך.
זה מסוג הימים שאת יודעת שאני מסוגלת לספוג יותר ואת מחליטה לצוד אותי. קורעת מימני את העור, מקלפת את השכבות, עושה בי כל שימוש אפשרי וזורקת אותי חזרה לטבע שאני פצוע ומדממת את העונג שלך מתוכי.
-מרגישה -

לפני שנה. 4 בינואר 2023 בשעה 11:47

שוב ושוב ושוב …

תסכול זה כל מה שעבר לה בראש! 

אפשר היה לשים לב שהיא באה עם זה מהבית. היא רצתה לפגוש את התסכול שלי שוב. להסתכל עליו, לחוש אותו אולי גם להעביר לו כמה מסרים.

יש לו רייח שהיא אוהבת ומנעד רחב של צלילים בדציבלים שונים. 

הוא מגרה אותה מסתבר…

היידים קשורות לבמבוק, ברכיים על הכורסא ופלאג. ״את משחקת עם הפלאג החוצה פנימה כל זמן עד שלא אומרת אחרת מובן?!!״ ״מובן גברתי עניתי״ 

היא מורחת את חומר הסיכה ומתחילה לקרוא לו, לאט לאט ובזהירות. ממש כמו להעיר שד. 

היא ממשיכה בקצב אחיד עם סיבובים ושינויים חלקים ולא מורידה מימני את העניינים.

זה הגיע מהר כצפוי בשניה שהרגשתי שאני רוצה להתפרץ היא עצרה ונתנה לו סטירות חזקות מהגהנום.

״את יודעת שאסור לך לגמור נכון?״ ״כן גברתי עניתי״

הרגשתי מושפלת ומשויכת ובמבט שלה הבנתי שזה הולך להיות הליך ארוך.היא לא מתכוונת לעצור. 

שוב היא התחילה ושוב באותה מגמה, תפסה, סובבה ושיפשפה בקצב אחיד. ניסיתי לא לחשוב על זה ולהתנתק אבל זה היה כל כך חזק שלא הצלחתי להתנגד. שוב באתי להוציא ושוב מכות… עוצרים לשניות ספורות והיא ממשיכה תוך כדי שהיא מנהלת מונולוג שלם עם התסכול שלי.

רגעיי נחת יחידים היו שעצרה לרגע לבדוק שאני לא מפסיקה לשחק עם עצמי במימד השני.

הכל עבד בסכרון שלה, פחדתי להפסיק. הגוף שלי רעד והייתי מתוסכלת ממש.

זה הזין אותה יותר ויותר…

שוב ושוב ושוב במשך שעה היא מראה לי כמה יפה הדרך לגן העדן ושולחת אותי בשניה האחרונה לגהנום.

בשלב מסויים את כאב הסטירות כבר הפסקתי להרגיש ניסיתי להסתכל עליה במבט של ״את לא יכולה לשבור אותי. תמשיכי כמה שאת רוצה״.

אבל הבנתי מייד שזה מעורר אותה יותר. התחננתי ובכיתי שהיא תעצור וגם זה הפך את ענייה לבוהקות יותר. האופציה האחרונה הייתה להשלים עם העובדה שהכל שייך לה! אני בחוסר אונים ואני מתוסכלת. 

היידים עיפות התחת פתוח וכואב הגוף רועד לתוך תנועות הידים שלה..

ואז זה הגיע: ״10,9,8,7,6,5… ״הגבירה את התנועה, חזק ומהר ונתנה לי להוציא את תאוות נפשי מתוך הגוף שלי..הרגשתי שאני מחליפה מימד. גמרתי חזק כל כך התפתלתי וקרסתי לתוך חבלי הידים. הייתי רגישה כל כך ״תפסיקי בבקשה״ התחננתי בקול צרוד ושקט.

לה היו תוכניות אחרות היא עדפה אותי לאחור הוראתה לי לא לזוז והמשיכה לאונן אותי בכוח.

״לא סימתי איתך אנחנו ממשיכות  שוב ושוב ושוב …״