חיבור אמיתי

עוצמת הציפייה, אחר כך גלי הים

חוף נידח מלא נופשים...

ואנחנו בתוך המים עם עצמנו,

לא כמו שרצינו, ואולי כן...

והגירוי העצום הזה, גם בראש וגם בגוף,

יוצר אצל שנינו מצבים נפלאים,

מדי פעם אצבעות נכנסות פנימה

ואי אפשר לצאת מהמים עם התורן המונף שלי...

שקיעה רומנטית בין העננים,

בסוף, עם חשיכה אנטימיות קרובה עם ראש מונח עלי, ובירה...ואבטיח...

לפעמים סיטואציה ונילית כל כך עושה משהו עמוק,

וזהו טעם החיים...

כשאני מזיין אותך אני מרגיש שאני מזיין את הלב שלך ישירות ולא את שאר המקומות,
ולא משנה היכן בגוף שלך זה קורה...

לפעמים אירוע קטן כזה,
מרעיד אותך,
לפעמים משהו עמוק כזה,
מחבר אותך...

שיחה קצרה כזו שנגעה בנקודות הכי רגישות ועמוקות שלי,
שנעשתה בשקט ובשלווה אחרי שנרגענו זה בזרועות זו,
חיברה את הרגשות שלנו חיבור ישיר כאילו זה זיון רגשי לגמרי בלי השתתפות הגוף,
רק רגשות...

אני אוהב אותך אשה יקרה שלי

את מתחילה להיראות לי מהמרחקים האלו כמו פנטזיה בלתי מושגת...ואני חושב שכשאניח עלייך את ידי יהיה פיצוץ קוסמי...

ממש לא,

שכחו להביא בחשבון את העומק...
כשאת נטועה כל כך עמוק בתוך ליבי,
והשורשים שלך כבר השתרגו בתוכי...
המרחק הפיסי לא מרחיק אלא מקרב...
יש בי חלקים משלך, יש בך חלקים משלי
משהו ממך פועם בתוך ליבי,

אני לא יכול להתרגל לאי קיומך כששאת פועמת בי כל כך בעוז,
כשכל כך הרבה מהנשמה שלך מונחת בתוך חזי...
המרחק הזה גורם להצפה של אנרגיה אוהבת,
הגודשת את הלב וממלאת אותו בגעגוע ובכמיהה,

לא, אינני יכול להתרגל לאי קיומך לידי,
כי אני שלך ואת שלי...

את כל כך האשה שלי...אפילו שיחה איתך בארוחת בוקר בבית קפה במרכז העיר מעיפה אותי למקומות נפלאים...

הגבר שלך

שוכבת עם הפנים למטה, ידיים קשורות לשני צידי המיטה...
על העיניים צעיף כבד,
לבושה בגופייה מינימלית שמגיעה עד תחילת החריץ הסקסי שמאחור,
רגלים פשוקות,
חשופה לחלוטין בפני...

בשלב מסויים מספר אצבעות היו בתוכה,
מרקידות אותה, מרעידות אותה,
מוציאות ממנה קולות מטריפים, סקסיים,
ומרטיבות את המיטה בנוזלי אהבתה...
כשהיא מרוגשת, ואני סוער
נשיכות, סטירות, צביטות ושאגות
מעיפים אותה ואותי,
מוציאים מאיתנו עומק רגשי...

מה שהיה שם היה רק ההכנה להמשך,
אחת הפנטזיות הנפלאות שלה הוגשמה שם בחדר...
זה היה נפלא ומדליק, מעורר ומקרב...

כשהכל הסתיים נותרנו נפעמים, חסרי נשימה...
שנינו בספייס, מרחפים בחלל,

מתכננים כבר יחד את הפנטזיה הבאה...

אנחנו מתקרבים, ומתחברים
ובכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגיש שהגענו לאיזו פיסגה חדשה בקשר שלנו...
ובפגישה שלאחריה אני מבין שעלינו שוב עוד צעד אחד למעלה,

לפעמים כשאני מחובר אלייך, בתוכך, ובכלל לא חשוב איך ובאיזה אופן או מאיזה צד,
אני נמצא בריחוף בחלל מרגיש שאנחנו מנותקים מהעולם, מחוברים במין חלל פרטי ונפרד...

החיבור המושלם בין הצרכים של שנינו, שמשלימים בצורה נפלאה אלו את אלו,
היכולת שלך לגרום לי לעוף עלייך ואלייך עם כל הכוחות והעוצמות שלי
והיכולת שלי להרים אותך לגבהים מסחררים גורמות לנו להתקדם צעד אחר צעד למקומות בלתי נודעים...

את כל כך שלי,
ואני כל כך שלך...

אבל אני רוצה שתדעי שאני חם עלייך בטירוף והייתי מזיין אותך עכשיו בכל מקום ומכל כיוון עד שהיית מתחננת שנעצור וגם אז הייתי ממשיך...הטרפת אותי...

תמונה ראשונה - אנחנו בחניון באזור מבודד בפינה רחוקה לבדנו, שקועים במציצה הדדית לוהטת כשבזוית העין אני רואה פנים מזוקנות ומכובדות של אדם לבוש חליפה ומעונב דבוקות לחלון הרכב...מבט מאיים ששלחתי לעברו הספיק לגרום לו לפצוח בדהרה מבוהלת והיסטרית לעבר רכבו שחנה מאה מטר משם ולהסתלק בנסיעה מטורפת ומסוכנת אל האופק...

תמונה שניה - אני מחובר לאהובתי בפוזה האהובה עלי אל מול החוף ליד המבצר האהוב עלינו כשרכב מגיע משום מקום ופתאום משום מה מאיט כשמבטו של הנהג מרותק במקרה לנקודה הנמצאת ממש לידינו...הרמת הטלפון בתנוחת צילום גרמה לו ללחוץ על דוושת הגז ולהסתלק בחריקת צמיגים מהמקום...

תמונה שלישית - אנחנו עסוקים בשלנו עירומים לגמרי ופתאום רעש מנוע של טרקטורון מפלח את דממת היער...מאי שם מגיח טרקטורון שמתחיל לחוג סביבנו ברדיוס קטן והולך בדומה לכריש שצד את טרפו...גם כאן הרמת הטלפון לתנוחת הצילום גרמה לכריש לאבד את בטחונו, להתרחק ולהמשיך לחפש ציד חדש במרחקים...

תמונה רביעית - אנחנו באמצע זיון לוהט המלווה בספאנקים רועמים ומלהיטים כשלפתע יש מאין מגיח פרש על סוס בדהרה מבין העצים כמובן שבאורח פלא הסוס החליט לעצור את דהרתו ולצעוד מעדנות דווקא לידינו, הפעם הרמת מבט ונעיצת עינים עירומות היישר בעיני הפרש האמיץ הספיקה לדרבן את הסוס לחזור לדהרתו ולהיעלם אל האופק...

קשים חיי האוהבים (-:

מטיילים לאיטנו בין עצי היער
עצרנו ליד עץ תמיר עם גזע נאה,
היא בגבה נשענת על גזעו העבות,
ואני צמוד אליה קרוב וחזק...

הרמתי את שמלתה הקלילה ולובן יופיה נגלה בפני,
נוצץ מטיפות תשוקתה שהרטיבו את שיפתותיה היפות,
פישקתי מעט את רגליה, הצמדתי אותה אל הגזע
וחדרתי לתוכה הודף אותה אליו שוב ושוב,

העץ הוא גדול ורחב ועצום,
הרגשנו שאנחנו רוצים אליו להתחבר,
היא הסתובבה חיבקה את הגזע
ואני נכנס מאחור בעוצמה,
מחוברים, גועשים, מתרגשים
היא בתווך ביני ובין העץ,
כמו בסנדביץ אנושי העץ לרגע קם לתחייה...

בטבע, לבד, אוהבים, נוכחים...
קולות אהבתנו החיו את היער,
הוסיפו לו הוד והדר
עד שהתפוצצנו ביחד
מפלחים בקולנו את הדממה,

והעץ חזר לעצמו לדמותו הקודמת,
נושא עימו את עוצמתנו
ושומר לעצמו את חווית אהבתנו...