חיבור אמיתי

מטיילים לאיטנו בין עצי היער
עצרנו ליד עץ תמיר עם גזע נאה,
היא בגבה נשענת על גזעו העבות,
ואני צמוד אליה קרוב וחזק...

הרמתי את שמלתה הקלילה ולובן יופיה נגלה בפני,
נוצץ מטיפות תשוקתה שהרטיבו את שיפתותיה היפות,
פישקתי מעט את רגליה, הצמדתי אותה אל הגזע
וחדרתי לתוכה הודף אותה אליו שוב ושוב,

העץ הוא גדול ורחב ועצום,
הרגשנו שאנחנו רוצים אליו להתחבר,
היא הסתובבה חיבקה את הגזע
ואני נכנס מאחור בעוצמה,
מחוברים, גועשים, מתרגשים
היא בתווך ביני ובין העץ,
כמו בסנדביץ אנושי העץ לרגע קם לתחייה...

בטבע, לבד, אוהבים, נוכחים...
קולות אהבתנו החיו את היער,
הוסיפו לו הוד והדר
עד שהתפוצצנו ביחד
מפלחים בקולנו את הדממה,

והעץ חזר לעצמו לדמותו הקודמת,
נושא עימו את עוצמתנו
ושומר לעצמו את חווית אהבתנו...