חיבור אמיתי

הבן שלי עשה ארוחת ערב לחברים שלו...

ואני בבית לבד, אשתי בחו"ל ואני עוזר לו ומארגן את הכל...

ושתיתי יין בלי הכרה, הילדים לא רואים אבל אני שיכור גמרי...

ואני מתגעגע אליה אבל היא כבר לא איתי...

אני אוהב אותה...ונשבר לי הלב ולא נראה שהיא תחזור אלי...

היא האחת, לא מצליח לשכוח אותה...

מה לעשות?

שקט מדי

חסר לי להיות עם חיבור אמיתי, עמוק ומשמעותי

כזה חיבור שארצה להשקיע בו את עצמי...

אולי זה יגיע מכאן שוב כמו שכבר קרה.

שקט לי מדי בלב, אין התרגשות, אין פרפרים, אין ציפיה

הפנטזיות לא מתחברות לכלום,

אולי זו התקופה המחורבנת הזו שיש לנו אחים שתקועים שם בתוך האדמה

הכל נתקע כל זמן שהם שם...

אולי...

לשבת ליד,
לגעת בחטף, 
להריח, להביט בעיניים,
לחייך, לשוחח,
להביא קפה, לנסוע זה עם זו...
שעה קצרה ביחד, כי זה מה שאפשר
כמעט בלי לגעת,
עם חיבור מלא, אצבע מלטפת, רגל נצמדת, 
עיניים מחבקות,

כאב, חיבוק מרפא, 
המון אהבה וערגה...

אני רוצה שלזו שתהיה איתי כל רגע כזה יהיה רגע מופלא...

לפעמים אנחנו מרגישים חוסר כל שהוא בחיים ולא ממש יודעים לשים את האצבע מה חסר לנו. ואז או שאנחנו מצליחים לעשות שיחה מעמיקה עם עצמנו ולהבין את החוסר או שאנחנו פשוט מסתובבים מתוסכלים ואפילו לא מבינים מדוע אנחנו חשים כך.

לאחרונה הרגשתי את ההרגשה הזו ולקח לי לא מעט זמן להבין את המקור לאותה הרגשה ואז הוקל לי מעט. אבל החסר לא נפתר ולכן התסכול המשיך להצטבר. לפני מספר ימים פגשתי מישהי באיזה שהוא אירוע והתחלנו שיחה שנמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה שבסופה היתה בינינו קירבה אמיתית שקשה להסביר אותה ושהובילה אותנו להתנשק נשיקה ארוכה וממושכת ושהסתיימה בכך שהיא הרגישה שהיא חווה משהו שגדול עליה ושהיא פוחדת לתת למה שקרה כאן לחזור כיוון שהיא לא מעזה לחשוב מה יקרה בעקבות זאת לקשר שלה עם בעלה...

נפרדנו באותו ערב ולא המשכנו את הטוב הזה שהיה לנו לרגע קטן אחד. בעקבות מה שחוויתי הבנת החסר שלי התחדדה מאוד. מה שחסר לי זה קשר אמיתי ועמוק שיתן לי את מה שחסר ונכון לי. וברגע שהבנתי זאת התסכול הלך והתגבר כיוון שברור לי שקשה מאוד למצוא את הקשר הזה שחסר לי בעיקר כיוון שאני נשוי ואין לי כוונה לפרק את הקשר המשפחתי...

זהו פרקתי את מה שאני מרגיש...

בכל לילה כשאני הולך לישון, המחשבות שלי מתעוררות...

אני מנקה את הראש ונותן למה שיש שם בפנטזיה לעלות למעלה ולכבוש את מה שקורה בתוכי.

זה עושה לי ניקוי ראש אמיתי ונותן לי לשקוע לאיטי לתוך הפנטזיה ומשם המעבר לשינה מתוקה קצר מאוד...

פעם כשהייתי איתה, הפנטזיות שלי היו עליה.

לאט לאט עם הזמן שחלף, הן החלו להיות הרבה יותר עמומות עם דמות לא ברורה אבל מה שקורה שם זה פשוט נפלא.

מחכה ליום שבו תיכנס לראש שלי במציאות דמות חדשה ואז גם הפנטזיות הקסומות האלו יהיו עליה...

יש בי געגוע ענק, לא יודע אם זה יכול להיות שוב,
כנראה שלא.
אבל אהבה שכזו כמו שחוויתי
כנראה שלא תגיע שוב
זה נדיר, זה נפלא ואני מתגעגע להרגיש אותה שוב כך איתי...

אחד הדברים בקשר שאני מחפש, הוא הגילוי, הגילוי שלי אותך ושלך אותי...

קליפה אחר קליפה, שכבה אחרי שכבה,

וככל שמעמיקים לחשוף ולגעת, כך גם החיבור מתחזק עוד ועוד,

זה לא קל ולפעמים זה מאוד קשה...

אבל ככל שאנו פותחים זה לזו את הצוהר לעמקי תהומות הכמוסים בתוכנו כך מתחזקת אהבתנו,

את האשה הזאת אני צריך ורוצה...

זו האשה שתצא איתי לשם למסע הגילוי העמוק הזה... 

יש כל כך הרבה מה לדעת

לדעת אותך איך את נראית מבחוץ אבל בעיקר מבפנים,
לדעת איך את חושבת, ומדברת, ולמה באמת את מתכוונת,
לדעת איך את עושה אהבה, האם את יודעת להתחבר לנשמה או שאת נמצאת יותר על האדמה...
לדעת על מה את חושבת כשאת לבדך,
לדעת איך את גומרת וכמה, ומה את אומרת כשאת מרוגשת,
לדעת מה עושה לך טוב,
מה מצחיק, מה מעציב,
לדעת איך להרחיב את ליבך ולעשות אותך מאושרת...
לדעת איך לכוון אותך למקום הנכון ולדעת שאת זה את באמת רוצה וצריכה,
לדעת מה מכאיב ומה כואב לך כי זה בדיוק מה שאת רוצה,
ויש עוד כל כך הרבה פנים לידיעה...

ולדעת אותך לגמרי זו אהבה

לתת וגם לקחת
איתה
אבל לא רק,
להיות עם, גם כשהיא לא איתך
אתה שלה והיא שלך
לקבל וגם לשאול
הכל

געגוע

המילים של השיר הזה העיפו אותי למקומות ההם שהייתי שם איתה...

זה הדבר שהיה...ואחרי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה טוב הלכנו כל אחד לדרכו,

רוצה את המקום הזה שוב !