חיבור אמיתי

אינטימיות עמוקה בין שולט ונשלטת, 

סיטואציה פחות מקובלת כאן בכלוב....

אבל,

האינטימיות היא זו שיוצרת את הקשר המדהים הזה,

שכולנו שואפים אליו ורוצים אותו,

וכשהיא קיימת היא מאפשרת חיבור נפלא 

ופותחת את הדלת להמראה משותפת,

אל מקומות מקסימים ומרהיבים...

משיכה, אמון, תקשורת, קירבה, חיבה, כבוד הדדי 

שיוצרים אינטימיות עמוקה...

זה המקום שלי.

הגיע הזמן לבעור,

אש ולהבה

בפנים הכל רוחש,

מחכה לרגע, שיבוא ויפרוץ

והאש תפרח ותצמח...

הלהבה גדלה, לעיתים קצת נחלשת ואני מצפה לרגע בו היא תתפרץ כמו אריה ששואג, כמו רעם מתגלגל, כמו סופת ברקים ...

איפה את אהובה ?

היי כאן איתי כשזה יבוא...אני אהיה פה לצידך...

עכשיו, ברגע זה הייתי רץ אחרייך בשדה הירוק שממול,

וקורע ממך את חולצתך ואחריה כל פריט מבגדייך

וממשיך לרוץ בעקבותיך בירוק הגדול

עד שתהיי עירומה כביום היוולדך,

אז אתפוש בך ואחבק...

אשכיבך על הגב, אפשק את רגלייך

והשוט  יתחיל  ללטף את ירכייך 

יעלה אט אט עד שיגיע אל שפתייך הלחות 

שנוצצות מרטיבות ומריגוש 

ואך ממתינות למגע ידי...

וכשהשוט ילחך בעדינות את השפתיים את תרעדי 

וכשהשוט יכה בחוזקה בשפתיים את תתחילי לכאוב,

וכשהשוט יכה במדויק בנקודת המפגש הקדושה בין שפתייך

תביטי בי בכאב...

בגעגוע, בכמיהה

תראי את השמיים הכחולים,

הנשקפים מבעד לעשב הירוק...

ותתני לי את עצמך בלי גבול ועד תום.

וכך מחוברים, אוהבים, כואבים

אגביה אותך ואצמיח אותך

מתוך הכאב ומתוך ההתמסרות

בתוך כל הקושי

ובתוך השדה הירוק אל מול שמי התכלת

גם כך אני רוצה אותך...

כשאנחנו נפגשים עם מישהו יש שיחה בין השניים במספר רבדים. יש את השיח המילולי בו אנו מדברים, יש את שפת הגוף שמשלימה ומפרשת את מה שאנחנו באמת מתכוונים לומר, יש את המגע בינינו שלעיתים הוא קליל וחלקי ולעיתים הוא צמוד ועמוק ויש את השיח האנרגטי. 

לכל אחד מאיתנו יש מטענים של אנרגיה שמניעים אותו. בכל מפגש ביננו אנחנו מעבירים זה לזו אנרגיה...יש אנשים מלאים שבעיקר נותנים אנרגיה ואחרים שכמעט תמיד מושכים ולוקחים אנרגיה. כשאנחנו רוצים קשר נכון וטוב אנחנו חייבים שכל אחד מאיתנו ייתן ולא רק יקבל. לפעמים, יש מצבים שאחד מהשניים צריך לקבל ולא יכול לתת ואז השני טוען אותו ומחזק אותו ובמקרה אחר זה יכול להיות הפוך. ואני ממש לא מדבר כאן על תפקידים או על בדסמ אלא עלינו כאנשים וכבני אדם. כל קשר שבו אחד הצדדים לא מקבל אלא בעיקר נותן, סופו להסתיים שכן גם האדם האנרגטי ביותר צריך מדי פעם להניח את הראש על כתף אוהבת ולהתחבר לרגש שייתן לו כוח ותעצומות..

ואני רוצה מישהי לתת לה....

כשיש אהבה,
הכל אפשרי. 
כשהקשר עמוק כל כך,
אתה יכול למצוא את עצמך במצב של התמסרות הדדית
ללא קשר מי שולט ומי נשלט,
החיבור החזק והעמוק הזה מנצח...
האמון המוחלט הזה,
היכולת לסמוך בעיניים עצומות,
היא בי ואני בה.

מייחל לבואה.

לצחוק, זה להסתכן בלהיראות טיפש.
לבכות, זה להסתכן בלהיראות רך ורגשן.
ליצור קשר עם אשה שיקרה לך, זה להסתכן במעורבות.

להתגלות ולחשוף את רגשותיך, זה להסתכן בחשיפת עצמיותך...
לגלות את רעיונותיך, חלומותיך, ותשוקותיך
זה להסתכן באובדנם.
לאהוב, זה להסתכן שלא יאהבו אותך בתמורה.
לעשות, זה להסתכן בכישלון.

והסכנה הגדולה מכולם, היא לא לסכן דבר...

האדם שאינו מסכן דבר
לא יקבל דבר,
יחיה כבול אל אזור הנוחות שלו ,
אסור על ידי הפחד,

כבול אל הבטוח... 

כל כך הרבה זמן שלא הרגשתי מגע של אשה מרפרפת על היד שלי,

יותר מדי זמן עבר מאז שחשתי צמרמורת ממגע בירך שלה,

המון זמן עבר מאז שעינגתי אישה עד ערפול חושים...

יותר מדי זמן עבר מאז ששאגתי את נשמתי בתוך אישה, מחובר אליה בגוף ובנשמה,

זה חסר כל כך,

זה חור בנשמה,

וזה לא קשור כלל לבדסמ

זה הצורך באהבה אמיתית

כמו זו שהיתה לי בפעם שעברה,

כזו  שחסרה לי כמו אוויר לנשימה...

אולי עכשיו זו לא התקופה לחפש אהבה ואולי זה בדיוק הזמן למצוא אותה,

אבל אני מחכה לה בכל עת ואקבל אותה באהבה...

שוב אני הולך לבדי,

בדרך החיים של הלב שלי, שפועם ורוצה לחלוק את עצמו

שוב אני צועד רק איתי

בשביל שנועד לעוד מישהי מלבדי, שביל שממשיך לאי שם 

למקום שבו יש איזון מלא בין ריגוש לשלווה...

ומשני צידי השביל המון עם ורב, אבל מכולן אף לא אחת, 

עולה על השביל, 

ויש ידיים שאלי מושטות ולבבות שאלי נפתחים ואני לא ממש מתחבר,

לא על השביל הזה, אולי בשבילים אחרים...

ויש מדי פעם לאורך השביל לב שקורא לי ואני מרגיש ויודע שזהו הלב שנכון עבורי...

אבל אז דווקא אז הוא מתחבר אבל לא ממש מחובר 

ואני ממשיך לצעוד בשביל

ויודע שהיא תגיע ופתאום לידי היא תצעד,

כך ביחד איתי...

לפעמים כל מה שאתה רוצה זה לחבק,

ולנחם כי זה מה שאפשר ובעיקר נכון...

אבל יש מצבים שבהם אתה רחוק,

והנסיבות לא מאפשרות...

והסביבה לא תבין...ובעיקר לא תקבל

אז חיבוק ענק מכאן

ממני

לפעמים אתה רוצה, ומנסה, ונותן...

לפעמים אתה חושב שמשהו יצליח ויתקדם,

אבל משהו לא ברור, משהו לא ידוע

עוצר את הכל

חוסם את מה שחשבת ומה שרצית...

כנראה שגם משהו בי לא היה מספיק בטוח, או פתוח

ואולי זה פשוט לא היה צריך להצליח.

נכון שכאן זה מקום של בדסמ אבל לפני הכל

אנחנו צריכים ליצור תקשורת וחיבה, אינטימיות ומשיכה ותשוקה

ואז יגיעו גם הבדסמ וכל מה שנרצה,

ואם לא נוצרת תקשורת טובה ולא נוצרת הקירבה

אז באמת זה לא צריך לקרות.

אולי...