החום. החום המתיש הזה הקורונה המגבילה הזו. כבר חודשיים שלא התראנו. ואתמול עלו לנו כל המיצים מכף רגל ועד ראש ולא עניין אותנו קורונה.
ניפגשנו. המפגש היה מרתק כשלעצמו לאחר חודשיים של געגועי זום.
מודה ומתוודה הייתי בטוחה שתשכח את נימוסי העבד שלך. הפתעת לטובה.
נסענו בלילה ליער הקרוב מרחוק ניראו אורות הכביש.
משהוא קריפי כשלעצמו כמו בסרטי אימה.
מסרת לי את נישמתך את גופך והתמסרת לשוט שלי.
עם כל הצלפה. התגרתי יותר הדם זרם בעורקי נזלתי עליך .
שחררתי אותך. מהעץ ועברנו לריצפה תקעתי את היתדות לפי סימני גופך.
המשכתי להרגיש את הביצים שלך ביד שלי וכולי נוזלת שוב רק מלגעת בעורך .התגעגעתי קשות.
החדרתי לך אצבע בתחת וגמרתי שוב .
ראיתי אותך מתענג כשאני מעסה לך את הפרוסטטה ראיתי איך נעמד לך שוב.
רציתי אותך ואז הגיעו אורות נישארנו שקטים התברר שזה שני דתיים שבאו לצעוק לאלוהים בקשות בלילה אילו רק ידעו שלמטה כמה מטרים מהם אנחנו כאן למטה .
התישבתי עליך הרגשתי את כולך עמוק בגרון לא רציתי שיגמר לא יכולתי להצליף כי היו שומעים
גמרתי עליך כולי רטובה כאילו עשיתי מקלחת גם מהחום וגם מגופך היפה והחבול שלי.
הזוג למעלה הלכו ואני המשכתי לקרוע את גופך ולנצל את מיצי האהבה שלך אלי
אז רק רציתי שתדע. שעדיין חסרה לי יתד אחד כי לא מצאנו בלילה
אבל הלכתי לישון עם המון המון אהבה בלב וחמלה על גופך המוכה
כשיעבור אכה אותך שוב עבד מועדף שלי
