בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רוחות

מחשבות
לפני 6 שנים. 8 באפריל 2018 בשעה 20:08

כי לא יכולה בלי.

כי חייבת איכשהו להפיג את הבדידות, הבדידות שבה מתקיים הלב המטורף שלי. 

שכמעט כלום לא יכול להרגיע אותו, לערסל, להעניק לו בית. 

רק ברגע, באותו הרגע שאתה לוקח ממני את מה שאני כל כך רוצה לתת, רק בזמן הזה שברור לי שאתה חייב ממני את מה ששלי ונמצא רק אצלי, 

והוא שלי להעניק

ואתה דורש

אתה צריך

אתה חייב

ממני

רק ברגע הזה אני לא בודדה יותר

יש לי משמעות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י