פעם חשבתי שיש לי לב של קרח
קר וחזק
אבל טעיתי כי גם לב של קרח יכול להינמס ולהישבר
קרח זה לא חומר חזק
קרח מתפקד כחומר משמר למצב קיים
ולכן אין בו עוצמה משל עצמו
הוא תופס צורה מאחרים ולא עומד בפני עצמו
ואז הבנתי שפשוט יש לי לב רגיל
לב של אדם פועם וחם
אני מי שאני
לא יותר ולא פחות
בלי הגדרות מיותרות
בלי אגו מעוור (אגו מעולם לא היה לי גם ככה)
אני מי שאני
ואני הולכת לחיות ולמות
בעולם הזה
ושום דבר לא ישתנה
כי החיים תמיד חזקים מכל אדם
ואם כמה שאדם נוטה לחשוב שהחיים שלו משנים משהו בעולם הזה (בעיקר לקרובים אליו)
למעשה הם לא משנים דבר כי לחיים יש זרם משל עצמם
איתך או בלעדייך
אז יש לי לב אדם פשוט
זה פשוט
וזה הכל
והלב
הוא חם ואוהב לפעמים כלפי יצורים מיוחדים ונהדרים
ומלא כעס ושנאה בשאר הזמן
וזה בסדר
כי בפשטות יש את העוצמה הכי גדולה
החיים עצמם
ולכן הגיע הזמן
לקנפג את עצמי מחדש
לתת ביטוי למה שבפנים ולהוציא אותו כלפי חוץ
כדי ליצור סינכרון ותפקוד מקסימלי לעצמי
הגיע הזמן להתקדם לעבר החופש האישי
שלי