היומן

העבודה שלי זה חרא

כל היום בלחץ וכל היום צועקים עליי 

לא כי אני לא טובה כי זה פשוט נוח לצעוק עליי 

למצוא מישהו להוציא עליו את העצבים טלפונית 

ושאני לא יכולה לענות אחרת מראים לי את הדלת

ישבתי במשרד והייתי עצובה 

מהעבודה הזאת וגם מזה שאני לבד

רוצה כל כך להיות נאהבת 

לא זוכרת כבר מה זה חיבוק 

ומצד שני כל כך מתגוננת אין נשק שיוכל להפיל את החומות שבניתי 

וטוב לי כך כי נפילת החומות זה כמו מוות

ישבתי עצובה ומהורהרת 

האם יש טעם בחיים ללא אהבה וזוגיות?

אם הייתם יודעים שזה העתיד שלכם עדיין תרצו לבחור בחיים?

ישבתי מהורהרת במשרד 

ואחד מהפקידים במשרד שאל אותי למה אני עצובה והאם לא טוב לי כאן 

הבנתי שלמרות שהוא ממש אדיש לעולם 

זה רק מסכה כי מסתבר שהוא רואה הכל 

לטוב ולרע 

מעטים הפעמים שלא הייתי שקופה