בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפור ללא שם

לפני 7 שנים. 30 באפריל 2017 בשעה 21:58

לא אוהב ימי זיכרון, לא אוהב שמכריחים אותי להרגיש בכוח, לא אוהב בכללי שאומרים לי מה לעשות.

יום רודף עוד יום רודף עוד יום רודף עוד יום.

היום הבנתי, שכל ההצלחות, כל ההשגים, כל ההגשמות.

זה לא בשבילי, אלא זה בשביל האנשים שאוהבים אותי, שאם יום אחד לא אהיה כן, לפחות השאיר משהו מאחורי.

לא רובוט​(שולט) - * אשאיר
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י