כל פעם שקשה נכנס לי לראש מן גבר אידיאלי שכזה. לא מישהו שאני מכירה מהמציאות. מישהו שהלבשתי עליו כל מה שרציתי. אולי יום אחד אני אברא לי אותו בספר.
בזמן האחרון הוא רופא. ויש לו כתפיים רחבות שאפשר גם לבכות עליהן.
והוא חכם ומבין ואומר לי שאני חכמה ואמיצה וגיבורה.
לא, הוא לא מנסה להגיד לי שאני יפה. אני שונאת שמשקרים לי.
ואבא שלו לא מטריד מינית, אבל אמא שלו מקסימה בדיוק כמו חמותי.
וכשאני עצובה וכועסת הוא לא מנסה לפתור את זה בסקס. וגם כואב לו כשכואב לילדים שלו. וגם כשכואב לי.
והוא גדול וחזק וחסון. וגם נראה כזה. והוא גם מרחם עלי אבל גם מאמין בי. יודע בוודאות את הדרך בה הוא צריך להוליך אותי.
והוא לא פוחד מהדרך. ולא אכפת לו שנלך לאט. והוא באמת שמח על כל צעד שעשיתי.
והוא לא מוותר לי. וגם לא עלי.
והוא מחבק ומכרבל כזה, והוא אף פעם לא שוכח לשים דאודורנט.
והוא יודע לנגן בגיטרה. מבקש שאשיר לו.
יש רגעים שאני כל כך בטוחה ומאמינה בעצמי, שברור לי שמגיע לי מישהו כזה.
שאר הזמן אני אפילו לא יודעת מה בעלי מצא בי. אפילו לו אני לא ראויה.
בכולופן, אין מישהו כזה. אבל כיף לפנטז...
נ.ב
מצאתי ספר שנקרא "הרי החושך". אולי יום אחד אני עוד אפצח את הסוד שלהם...
