ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 18 שעות. שלישי, 12 בנובמבר 2019, בשעה 02:03

בעצם הבעיה היא שאין לי גבולות. מישהו פרץ אותם בלי רשות. ואחר כך כולם (עו"סים, פסיכולוגים, רבנים ופסיכיאטרים) הסבירו לי שזה בסדר הפריצה הזאת. שסתם נלחצתי וזאת סתם פירצה קטנה. בכלל לא רואים אותה. זאת אשליה. 

 

ומאז אני מנסה להשיג מחדש את הגבולות האלה. מנסה לבנות חומה עבה וחזקה...

רק הילדים שלי מפריעים לי עם עבודות הבניה. ממיסים  את החומה במחי חיוך. או דמעה קטנה. 

 

 

לפני יום. שני, 11 בנובמבר 2019, בשעה 17:33

איך את רוצה את הכדור קוצים שלך? 

את רוצה קוצים ארוכים או קצרים? 

כדור גדול או קטן? 

קוצים רכים או קשים? 

 

 

 

#שיחה_עם_יד_שרה

לפני שבוע. שישי, 1 בנובמבר 2019, בשעה 01:42

- איך אני יכולה לדעת שאני עושה טוב? 

- זה פשוט. אם זה כואב זה טוב. 

 

 

 

 

 

 

 

 

פיזיוטרפיה, ההתמכרות לכאב. אני כבר מסוממת, ואתם? 

לפני שבועיים. רביעי, 23 באוקטובר 2019, בשעה 07:10

כי רק פה מותר:

 

אם הגברים היו גברים, לא היינו צריכות פמיניזם. 

 

 

 

(או למה לעזעזאל לא מפריע לבעלי הדוס שגברים צופים באשתו כשהיא לא לבושה?!?? מי כיבה לו את האינסטינקטים ואיך מדליקים אותם מחדש?!?!?!?!?!)

לפני 3 שבועות. ראשון, 20 באוקטובר 2019, בשעה 02:01

 

 

יַחְבִּיאֵנוּ צֵל יָדו תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
חן יָחן כִּי יִבְחן לֵב עָקב לְהָכִינָה.
קוּמָה נָּא אֱלהֵינוּ עֻזָּה עֻזִּי נָא.

ה' לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה:

לפני חודש. שלישי, 8 באוקטובר 2019, בשעה 13:24

לא יודעת למה כותבת את זה פה. 

זה לכאורה הכי לא המקום לדברים שכאלה... 

מצד שני יש פה מקום לדברים כמוסים וקסומים, ואין כמוס, קסום ונשגב מזה. 

 

 

 

חוץ מהצום יחד עם יונק קטן (הסבירו לי מתי לשתות לשיעורים. אל דאגה) יום כיפור בשבילי הוא רגע מתוק של קירבה למי שכל השנה ובמיוחד בראש השנה, הוא "מלך עליון". ביום כיפור הוא בא אלי באישי. קרוב קרוב ונוגע... 

אחר כך בסוכות הוא יזמין אותי ל"צימר" ונתפנק קצת ביחד. נשב ונסתכל ונדבר... אבל ביום כיפור זה השיא. זה ההכי קרוב שיש. ואני רוצה להיות בשבילו הכי טובה שיש... ומי בכלל יכול לחשוב על אוכל עם התרגשות כזאת? 

 

 

 

גמר חתימה טובה לכולם. 

סליחה מכל מי שלא עניתי או הגבתי לו. זה לא אישית נגדכם, זאת אני שקשה לי עם העסק הזה. 

 

לפני חודש. שני, 7 באוקטובר 2019, בשעה 00:43

אני לא יודעת איך להגיד את זה, אבל חוץ מהזריקות לבטן יש משהו כיפי בזה שהפצעים מתאחים לאט... 

 

 

 

 

 

אין פה שום המלצה לנסות את זה בבית. ברצינות. 

לפני חודש. שלישי, 24 בספטמבר 2019, בשעה 15:39

יש לי פיה קטנה

צריכה לשמור ולהגן עליה

לחנך ואם צריך לשים גבולות

אבל בזהירות, שלא אהרוס לה בטעות את הכנפיים. 

 

 

מישהו יודע איך? 

לפני חודש. שני, 23 בספטמבר 2019, בשעה 22:07

 
הערב הוא לקח אותי לטיול בחוץ. באוויר הטוב של אלול. 
זה הרבה מאמץ והוא עשה את זה נטו בשביל המצברוח שלי. 


כשאמרתי לו תודה הוא צחק ואמר
"אני מוציא את אשתי לטיול. רק שכחתי את הקולר..."


למי קראתי וונילי? 
 
 

לפני חודש. ראשון, 22 בספטמבר 2019, בשעה 23:40

הוא מזריק לי קלקסן לבטן. 

ובודק שהדימום מהזריקה מפסיק. 

רק חסרה נשיקה בסוף. 

 

 

כואב לי ומגרד לי ושורף... אבל נהיה פה מעניין.