לפני 5 שנים. 26 בינואר 2019 בשעה 22:19
כמה הייתי רוצה עכשיו יד בוטחת שתחזיק לי את הכתף. יד של מישהו שיצמיד לי את הראש לחזה שלו ויניח לי לבכות. אחד שיודע מה טוב לי ולא מפחד. לא ממני ובטח שלא משאר הסביבה.
כבר הפסקתי להאמין שקיימים גברים כאלה. (ובבקשה אל תהיו אידיוטים ותגידו שאתם כאלה)
לשבת על ידי כשכל העיניים שלי מלאות דמעות, לשמוע את הקול שלי נחנק מבכי. ואז לשלוף טישו ו...
לקנח לעצמך את האף.
יש לכם את זה ביותר אטום?
