סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 4 שנים. 26 בינואר 2020 בשעה 21:53

כבר לא חשבתי שזה יקרה לי. 

 

 

אבל אולי זה הקור

הטמפרטורה שנושקת לאפס. 

אולי זאת ההפסקת חשמל... 

 

 

 

 

פתאום מצאתי את עצמי מדמיינת שמישהו בא לחבק אותי. וכל כך קר לי. והוא כל כך דואג. מוודא שאני בסדר. בודק שאני חמה (הכוונה ל-לא בהיפותרמיה יא סוטים) מכף רגל  ועד ראש. מסתכל במבט בוחן וחצי מודאג. כמו שהמדריך בקורס בדיוק הסתכל כשהוא הדגים גישה לחולה... 

 

זה לא היה מישהו מסויים. אפילו לא היו לו פנים ברורות. זה פשוט היה מישהו. מישהו כזה שאני הדאגה הראשונה שלו. 

כבר מזמן לא העזתי לדמיין מישהו כזה. אולי זה בא ככה פתאום כי קר לי. 

 

 

 

בעלי הביא לי את הבייבי לישון איתי במיטה כדי שהוא לא יתקרר... אולי גם הוא יבוא הלילה לישון איתנו? 🙏


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י