דקויות

אני כאן בטח שאני כאן.
נכנס. קורא כותב מדבר.
אבל לא כאן..
בעצם לא בכלל..

אני במקום אחר
ואני רואה אותך נכנסת.
שומר לך מקום לצידי
שותק לי ומחייך.

יודע שאת רואה.
אולי מתעצבנת..
כן יש ולפעמים אני חש זאת.
גם אני רואה.

קורא אותך.
עונה
כותב.
ויודע.


הנס טרם קרה.
לא שלי..
שלך? גם לא?
והכל כל כך חסר.
כמו קופסת סופגניות
ריקה.

והטעם עוד בפה.
והקלוריות.

ואני כאן ושם
ושם וכאן.
מטייל לי..
פורש רשתי.
וממתין.