עמוק חזק כואב אוהב

הדמעות שלא מפסיקות לרדת

מאיימות להמיס את הלב הקטן

חוטים של אש שורפים

מחטים של שמחה

ננעצות בבשר הכמהה

דממה 

לפעמים השקט זה הדבר הכי רועש שקיים בעולם

**

יוצאת לתלות כביסה בחצר בערום מלא

מסתתרת בין הסדינים

הגומות בגבי התחתון מהוות כנקודות מעצימות לאישיותי הכובשת

מטאטאת את הכביסה המלוכלכת מתחת לשטיח

השטיח כמעט מגיע לתקרה

זה הזמן לרוקן ולהתרוקן

לנקות

לנער

ולשחרר

פסים חורכים עד הבשר

נשמתי פורחת מעלה

אני כבר לא בעולם הזה

אני בחור השחור

אבל אלוהים! החור השחור הזה כל כך מואר

האור הטוב

קמה מהר מידי

החמצן לא מגיע בזמן סביר למח

סחרחורת אמורפית

קר לי וחם לי ועצוב לי ושמח לי

אבל מעל הכל - שלווה!

דאגה אמיתית 

כזאת שנובעת מהלב והנשמה

אחד הדברים המרגשים אותי ביותר זה מחווה בין שני זרים

אבל מחווה טהורה. אמיתית. נטולת אינטרס.

תנו לעצמכם להאמין שדבר כזה עוד קיים בעולם

מבחינתי הוא בהחלט קיים.

*מילן קונדרה

מי קרא?

שערי סתור

*

ליבי סתור

*

נפשי סתורה

*

גופי סתור

*

בגדיי סתורים

*

מוחי סתור

*

ביתי סתור

*

חדריי סתורים

*

מיטתי סתורה

*

נשמתי סתורה

*

דעתי סתורה

*

נימיי סתורים

"לכל סיר יש מכסה" האם יש דבר כזה "לכל שיר יש סשן" ?

אצבעותיה חפרו בי

הכו בי בצורה שלא הכרתי לפני

שפתיה נשקו לי ברוך מהול אגרסביות, ספק מעושה, ספק אמיתי

הרטבתי.

היא הפכה אותי על הבטן, תחת מורם וכוס פעור

היא חפרה בי שוב, הפעם האצבעות שלו הצטרפו

נזלתי.

הם דפקו אותי בקצב מסחרר

הרמוניה נפלאה של אצבעות קשות שהולמות ברכות

מיררתי בבכי.

גמרתי שלוש פעמים

ההתמדה של שניהם, החוסר ויתור ומעל הכל הרצון שלהם

הביאו אותי לרמות אחרות של ריגוש

ברוך בורא בני האדם.

סאדו זאת אהבה

יש מצב כזה שמשחיזים רצונות והופכים אותם מדוייקים יותר?

חדים יותר? רצויים יותר?