עמוק חזק כואב אוהב

אני !!!

האמת שזה גם בכל שאר האיברים.

ואני עושה פה איפה ואיפה* בינהם.

אבל על הזין שלי.

חולה\מטורפת\מתמוגגת מההפתעות שמשאיר לי באלבום במצלמת הטלפון :) 

*אֵיפָה ואֵיפָה פירוש: התנהגות לא שוויונית, התנהגות מַפְלָה.

*איפָה היא מידת נפח עתיקה שמקורה היה כלי שהכיל כמות מסוימת (קרוב ל -21 ליטר של ימינו). ההגינות מחייבת להשתמש באותו כלי ולא להשתמש באיפה קטנה ובאיפה גדולה בהתאם לצרכים: למשל, איפה "גדולה" כשקונים ואיפה "קטנה" כשמוכרים.

ולמרות הטון הרגוע והאינטונציה השלווה, אצלי בראש זה יותר בכיוון הזה: 

כלבה, את מתחצפת?!?

ואז הביצים ( שאין לי ) מתחילות לרעוד, הגרון הופך למדבר סהרה, הבטן מתהפכת בקירבי, האישונים מתרחבים לעומת העפעפיים המתכווצים. בקיצור אורגיית איברים משובחת.

צריכהלדעתכברלסתום

אדוני לי

פעם הייתי גומרת מתי שבא לי 

פעם הייתי אוכלת מה שבא לי

פעם הייתי שותה מה שבא לי

פעם הייתי פותחת מתי שבא לי

פעם הייתי מרחפת מתי שהיה בא לי

פעם הייתי נועצת מתי שהיה בא לי

פעם הייתי שורטת מתי שבא לי

פעם הייתי מגלגלת עיניים מתי שבא לי

פעם הייתי מתריסה מתי שבא לי

פעם הייתי מגחכת מתי שבא לי

פעם ופעם ופעם.

היום זה רק מה שבא לו.

מתי שבא לו. איפה שבא לו וכמה שבא לו!

אני מתמתחת ומגרגרת כמו חתולה ( תכלס אני כלבה )

מסיטה את הוילון, מביטה עלי מבעד למראה. דמות חדשה ( קימורים מחודשים בזכותך )

אני מתעוררת איתך ( למרות שאני עדיין במיטה, בתוך שינה עמוקה )

החלומות לא מפסיקים להתחולל במוחי ( גם כשאני בנהיגה או בעבודה או..או.. )

אוכלת ( ובולעת אותך לתוכי ) שותה, חיה, בועטת.

עוד נשימה, בשביל אדוני.

השביל הוא ארוך, המסע ( הוא ענוג וסוער יחד ) כן, המסע.

מניחה את "עצמי" על המדף ומשפילה מבט ( גם כשאנחנו בשיחת טלפון )

נזהרת. מחייכת. תוהה. מבקשת רשות. מהרהרת. מתענגת. עמוסת מחשבות ( תמיד טובות, רק טובות )

להיות שפחה נאמנה, צייתנית וממושמעת זה מי שאני (לא תמיד אני מצליחה אבל מבטיחה לא להפסיק לנסות).

זה לעולם לא ישתנה.

וטוב שכך.

ומתוך האפסיות הגואה אני בתקופה הכי שמחה שלי בעולם השליטה ומדובר על תקופה של לא פחות מעשר שנים.

אני נמצאת, מבחינה אישית במיני כאוס בחיי האישיים אבל מנטלית אני פורחת.

מחייכת ומסופקת. יודעת שיש מי שישמור עלי מעצמי.

יש מי שלא יתן לי ליפול וגם כשאני רוצה ליפול הוא ידע באיזה מינון ובכלל אם זה מתאים שאפול. כן, הוא יודע הכל וזה השחרור הכי גדול שיש.

עשר שנים של וירטואליים, חרטטנים, מציקנים, חובבנים, שולטנשלט. עד שהוא הגיע ובמהלכים שלא דמיינתי שאשרוד - שרדתי.

שרדתי זאת מילה האמת קצת מעליבה..התיישרתי ואז התעלתי ואז פרחתי ועכשיו הכל ברור. מה מותר ומה אסור ואיפה הגבול.

הכי כייף לי בעולם שהוא מנהל אותי והוא יודע מה נקודות התורפה שלי והוא יודע איפה ללחוץ ואיפה להתעלל ואיפה לשחרר ואיפה לפנק.

ואלוהים..כמה שהוא יודע לפנק, מילה טובה, יד מלטפת, צביטה חזקה והצלפה כואבת הם רק חלק מזערי מהפינוקים.

הנפש שלי שלווה ורגועה כשאני תחתיו. העפר הדקיק הזה מתחת לסולייתו זו אני!

ועם כל האופי הדומיננטי שלי והסוער, הדעתני והאימפולסיבי, הדרמתי והקופצני הכי טוב לי זה להיות כלבתו הנאמנה, השפחה שלו, זאת

שתרצה אותו בכל דבר שיחפוץ, שתעשה הכל בכדי לרצות אותו. כי אני הרכוש שלו ואין, אבל אין דברים כמוהו ואין שני לו.

ובנימה אישית אלייך אדוני המיוחד:

יש את המשפט הנדוש: "חיוך זה קו עקום שמיישר הכל"

אז תודה לך אדוני על כל כך הרבה קווים "עקומים" שבזכותם אני הכי ישרה  (ושמחה ) בעולם!

# על צביטת פיטמה חזקה מעבר לשולחן באמצע המסעדה כשמסביב מלצרים, סועדים, טבחים..ומבט שאומר תעיפי את היד שלך.

# על רטיבות והסמקה בלתי נשלטים מהסעיף הקודם.

# על 4 שניות מהרגע שהדלת ננעלת ששערי משוך כלפי מטה בחוזקה מוצמד לרצפה הקרה והנעל שלך מונחת על פניי כמו כפפה ליד.

# על חדירה מדוייקת מכאיבה ומענגת בו זמנית.

# על קשירות חזקות שמכאיבות ומשאירות סימנים.

# על נשיקה ועיסוי אחרי ההתרה מהסעיף הקודם.

# על סטירה פתאומית כשאני הכי לא מצפה לה.

# על נעיצה חדה.

# על אצבעות חזקות שחודרות עמוק.

# על צבעוניות מטריפה שמתפתחת על גופי מיום ליום.

# על ראש יצירתי שמאתגר בלי סוף.

# על שובבות ועקשנות שחוברים להם יחד בהרמוניה מטורפת.

# על הדאגה והטיפול המסור.

# על ההכלה.

# על העונשים הכואבים שמעצימים אותי.

# על י אחת מיוחדת.

# על מי שאתה.

רעידות מטורפות וישבנים שורפים, אורגזמות מדהימות ובכי משחרר..

נוזל זהב בשערי, זרע טהור כקרם פנים ותחת בוער מאושר נוסעים איתי ברכב חזרה הביתה.

אז הכל התחיל כשהייתי עקודה למיטה. עקודה  = 4 כיוונים. שוכבת על הבטן הגאג ממלא את פי.

לפתע מים קפואים נשפכים עלי בפתאומיות ומיד אחריהם נוזל זהב משובח, מחמם ובעיקר מרטיב. תרתי משמע.

ואז הגיעו ההצלפות. צורבות. כואבות. קורעות. צורחת את נשמתי לשמים. 

מנסה לשחרר ללא הצלחה ואז - מתחברת לכאב בציווי אדוני.

השחרור הוא כפול, לא יכולה לעצור את זרם הדמעות..אין הרגשה מדהימה מזאת!!

ההצלפות ממשיכות..ואני איתן מרחפת.

התרה של הקשירה ואני מזויינת. חזק. הוא ממלא אותי בשני החורים ואני מרגישה אותו עמוק בתוכי. גומרת. שוב ושוב..ושוב.

עברתי לא מעט ואני יכולה לאמר בקול גדול שזכיתי באדוני. שיודע בדיוק את המינונים הנכונים לי. יודע מתי להתעקש ואיפה להרפות. יודע בדיוק במה אני מתקשה והיכן השחרור האמיתי שלי ואני לא מדברת רק על הצלפות פיזיות.

(איך לעזאזל הוא יודע הכל ?!?)

משימה חדשה. מתהפכת לי הבטן רק מלהזכר בה. אבל חייבת אותה לאדוני. רוצה לרצות אותו שישמח בי. שיהיה גאה ובעיקר שיהיה מרוצה. שואפת לבטל את עצמי. להיות אפס ב100 % שאהנה רק מההנאה שלו.

רשמתי כבר בפוסט מהעבר ואכתוב שוב:

אדוני גורם לי להתרגש עד דמעות! ואכן אני מתרגשת.

שליטה עושים מאהבה ( ואכפתיות ואנושיות וחמלה ועוד ועוד..) או שלא עושים בכלל }}}{{{

שש גמירות

ואני מוטלת על המיטה 

כמו חיה פצועה אבל נושמת היטב

תודה אדוני

על גמירות מטריפות

משולבות שתן ריחני

ויברטור מטריף

וגאג צמוד

מלא רוק

גמירה אחת מול סרט פורנו

גמירה שניה בנסיונות השפרצה ללא הרף..

כך גם גמירה שלישית!

גמירה רביעית וחמישית הגיעה כשאני מתאמנת בישיבה על הוויב

גמירה שישית כשאני משתינה.

אוחחח מתחננת לאדוני לגמירה שביעית.

נסתפק במועט.

תודה אדוני על פתיחת שבוע עם שכרון חושים.

אז יש לי משימה להשפריץ

ואין לי מושג איך לגשת לעניין

אני יודעת שדרושות חפירות

אני יודעת שדרושה התמדה

אני יודעת שאולי דרוש ריכוז

ואני יודעת שאולי צריך תנוחה מסויימת

חוץ מזה אין לי מושג ויש לי את המשימה הזאת 

לכן אשמח לכל מי שירתם לעזור בהשגת המטרה :)

תודה !!!