לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 5:01
אני מתמתחת ומגרגרת כמו חתולה ( תכלס אני כלבה )
מסיטה את הוילון, מביטה עלי מבעד למראה. דמות חדשה ( קימורים מחודשים בזכותך )
אני מתעוררת איתך ( למרות שאני עדיין במיטה, בתוך שינה עמוקה )
החלומות לא מפסיקים להתחולל במוחי ( גם כשאני בנהיגה או בעבודה או..או.. )
אוכלת ( ובולעת אותך לתוכי ) שותה, חיה, בועטת.
עוד נשימה, בשביל אדוני.
השביל הוא ארוך, המסע ( הוא ענוג וסוער יחד ) כן, המסע.
מניחה את "עצמי" על המדף ומשפילה מבט ( גם כשאנחנו בשיחת טלפון )
נזהרת. מחייכת. תוהה. מבקשת רשות. מהרהרת. מתענגת. עמוסת מחשבות ( תמיד טובות, רק טובות )
להיות שפחה נאמנה, צייתנית וממושמעת זה מי שאני (לא תמיד אני מצליחה אבל מבטיחה לא להפסיק לנסות).
זה לעולם לא ישתנה.
וטוב שכך.