גבר אישה ותהום

אבל אתה צריך לדעת. 

שאתה גורם לי להרגיש בטוחה כמו שמעולם לא הרגשתי. 

שיש בך אנרגיה שמאפשרת לי להיות ולנוח. 

לשקוט. 

שהמגע שלך, נוגע בנפש. 

שאני יודעת שאתה לא שלי, 

וזה בסדר. 

אני אוהבת לשמוע אותך מדבר,

עובר חלק חלק בנפש שלי

ובוחן אותו ברכות. 

אני אוהבת את הביטחון שאתה משרה בי,

עובר פגם פגם ומרכך אותו. 

אני אוהבת להרגיש פתוחה בפניך.

חשופה כולי. 

ממש כמו ברגע הזה, בו אתה תופס אותי חזק בשיער, מוביל אותי למיטה,

ובועל אותי.

ריגוש אינטימי

כשאני על הבטן,

השיער שלי אסוף לו ביד ונמשך בכאב.

והשילוב הזה שבין לחדור לי לגוף,

ללחדור לי לנפש,

מטלטל לי את הגוף באורגזמה.

ריגושים אינטימיים. 

מאיפה יש לך את היכולת להרגיע אותי במשפט. 

אבל אני אוהבת אותה. 

אז אני חושבת על הרגע הזה, 

שהשליטה נלקחה ממני מבלי שתכננתי. 

שיכולת לעשות איתי כל מה שהיית מעלה בדעתך. 

שידעת, 

וידעתי גם אני,

שאם רק תרמוז,

תסמן,

שאתה מצפה לראות אותי כורעת לפניך,

עוטפת את הזין שלך בפה שלי, יונקת כתינוקת,

הייתי רואה בזה,

הגשמת פנטזייה. 

ושם ברגע הזה,

כשיד אחת מתפתלת בשיער,

ואחרת בתוך הכוס שלי,

קוראת לי לבוא,

שאלת,

למה אני לא מוצאת זוגיות אמיתית במקום לשחק בשליטה עם גבר נשוי. 

בחיים לא חשבתי שאפשר לחדור לגוף ולנפש באותה שנייה בדיוק. 

למה אתה לא בא? 

צעירה. 

יש בזה גם חן, אני מניחה. 

אם נקח בחשבון את כמות הפניות כאן, יש בזה הרבה חן. 

יותר מידי. 

אבל בכל זאת, 

ראיתי כבר דבר או שניים. 

מילא. 

אז הוא יושב מולי, אחרי שדמיינתי אותו בראש מדברים שקראתי עליו. 

מחלקי תיאורים. 

ושום דבר לא דומה, חוץ מהעיניים. 

שמביטות בי וגורמות לי להרגיש כאילו כל העולם שלי. 

כאילו הכל הגיוני. 

והוא בעיקר מקשיב לי, ואז שואל אם יש בי גם שקט. 

וההכרה הזו שנוחתת עלי, שיש לי בעיקר כרגע. 

והוא הולך כי מראש אמר שזה לא בשביל לקלר אותי. 

אבל מנשק לי את המצח לפני. 

ואני, 

שאוכלת אותם בלי מלח,

שלרוב לא נותנת להם סיכוי,

נותרתי בלי מילים. 

כל זה, כשהוא נמוך ממני ב 5 ס"מ. 

מחכה.