לפני 8 שנים. 7 במרץ 2016 בשעה 20:47
צעירה.
יש בזה גם חן, אני מניחה.
אם נקח בחשבון את כמות הפניות כאן, יש בזה הרבה חן.
יותר מידי.
אבל בכל זאת,
ראיתי כבר דבר או שניים.
מילא.
אז הוא יושב מולי, אחרי שדמיינתי אותו בראש מדברים שקראתי עליו.
מחלקי תיאורים.
ושום דבר לא דומה, חוץ מהעיניים.
שמביטות בי וגורמות לי להרגיש כאילו כל העולם שלי.
כאילו הכל הגיוני.
והוא בעיקר מקשיב לי, ואז שואל אם יש בי גם שקט.
וההכרה הזו שנוחתת עלי, שיש לי בעיקר כרגע.
והוא הולך כי מראש אמר שזה לא בשביל לקלר אותי.
אבל מנשק לי את המצח לפני.
ואני,
שאוכלת אותם בלי מלח,
שלרוב לא נותנת להם סיכוי,
נותרתי בלי מילים.
כל זה, כשהוא נמוך ממני ב 5 ס"מ.
מחכה.