המאסטר שלי-הגוף שלי כבר שייך לו, הנפש עוד לא ממושמעת. בעקבות הגוף נפתחת אליו וגם היא תהיה שלו. הוא טוב אלי, הוא קורא אותי,
יודע מתי להיות קשה ולשגע אותי ומתי להרגיע ולהשקיט.
הבית שלו הוא מגרש המשחקים שלי. אני מגיעה בהתרגשות, יודעת שישתמש בציוד הרב שיש לו. משחקים שנועדו רק לי ולהנאות המטריפות
שהוא מוביל אותי לתוכן.
דואגת להלהיב אותו בהופעה המדליקה שלי. בחורה יפה לבושה במחוך אדום ובנעלי עקב אדומות. פושטת את מעיל העור האדום אף הוא,
ומפתיעה אותו בהופעה הפרובוקטיבית. כלבה טובה, דואגת להיות יפה למאסטר שלה. להטריף לו את החושים.
הוא מוביל אותי לספסל העור השחור. הברכיים על הספסל והידיים קשורות, מחוברות לחבל הנמתח מהתקרה.
אין לאן לברוח. לא רוצה לברוח! הגוף מתוח, נרכן לעברו. רוצה שילטף אותי מכף היד הקשורה, לאורך היד בעדינות עד שיגיע לחזה,
יחפון את החזה העסיסי שלי ויצבוט את הפטמות עד שאגמור. אבל למאסטר שלי תכניות משלו. המכה של זנבות השוט תפסה אותי לא
מוכנה. אני נמתחת כולי ומרגישה מכה נוספת. החבל נמתח, עוד הצלפה ועוד אחת, הגוף מתמסר ואני נוטפת. כולי בטירוף של העונג.
הוא משחרר את הידיים ומשכיב אותי על הספסל השחור. מטפטף שעווה אדומה על הישבן האדום המוצלף. משתוללת.
הצריבה של השעווה מדליקה אותי. את השעווה הוא מסיר מהגוף עם השוט. העונג מושלם.
שפחה טובה, אני מנקה את הספסל משאריות השעווה. מנקה ובו זמנית מטפטפת עליו את תשוקותיי האינסופיות.
