לפני 8 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 19:18
אם תאלף אותי, זה יהיה כאילו שמש נכנסה והאירה את חיי. אני אכיר את צליל צעדיך והוא יהיה שונה מכל האחרים. למשמע צעדים אחרים אני זוחל אל מתחת לאדמה, אבל קול צעדיך יקרא לי כמו מוסיקה לצאת ממחילתי.
"מה עלי לעשות?", שאל הנסיך הקטן.
"צריך סבלנות", ענה השועל. "קודם תשב במרחק מה ממני, ככה, בדשא. אני אביט בך מזווית העין ואתה לא תאמר כלום. מלים הן מקור לאי הבנות. אחר כך בכל יום תשב קצת יותר קרוב אלי..."
"מה עלי לעשות?", שאל הנסיך הקטן.
"צריך סבלנות", ענה השועל. "קודם תשב במרחק מה ממני, ככה, בדשא. אני אביט בך מזווית העין ואתה לא תאמר כלום. מלים הן מקור לאי הבנות. אחר כך בכל יום תשב קצת יותר קרוב אלי..."
למחרת הנסיך הקטן שב.
"עדיף לבוא בכל פעם באותה שעה", אמר לו השועל. "אם, למשל, תבוא תמיד בארבע אחר הצהרים, אז בשעה שלוש כבר אתחיל להרגיש מאושר. ארגיש מאושר יותר ויותר ככל שהשעה ארבע תקרב, ובשעה ארבע אכסוס ציפורניים מרוב ציפיה ודאגה. אני אגלה את מחיר האושר! אבל אם תבוא בכל פעם בשעה אחרת, לבי לא ידע מתי להתכונן לקראתך... חייבים לנהוג לפי הרגלים קבועים..."
אבל היא חשובה יותר מכולכן כי אותה השקיתי, כי אותה כיסיתי בפעמון זכוכית, כי בשבילה הצבתי פרגוד שיגן עליה מפני הרוח, כי למענה הרגתי את הזחלים (פרט לשניים או שלושה שניצלו בזכות ליופיים). כי היא זו שהאזנתי לה כשהתרברבה והתאוננה ולפעמים גם לא אמרה כלום, כי היא השושנה שלי".
"להתראות", אמר השועל, "הנה הסוד שלי. הוא סוד מאד פשוט:
רק הלב רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין".
"בני האדם שכחו אמת זו", אמר השועל. "אבל אתה אל תשכח:
כשאתה מאלף מישהו אתה אחראי לו לעולמי עד. אתה אחראי לשושנה..."
"עדיף לבוא בכל פעם באותה שעה", אמר לו השועל. "אם, למשל, תבוא תמיד בארבע אחר הצהרים, אז בשעה שלוש כבר אתחיל להרגיש מאושר. ארגיש מאושר יותר ויותר ככל שהשעה ארבע תקרב, ובשעה ארבע אכסוס ציפורניים מרוב ציפיה ודאגה. אני אגלה את מחיר האושר! אבל אם תבוא בכל פעם בשעה אחרת, לבי לא ידע מתי להתכונן לקראתך... חייבים לנהוג לפי הרגלים קבועים..."
אבל היא חשובה יותר מכולכן כי אותה השקיתי, כי אותה כיסיתי בפעמון זכוכית, כי בשבילה הצבתי פרגוד שיגן עליה מפני הרוח, כי למענה הרגתי את הזחלים (פרט לשניים או שלושה שניצלו בזכות ליופיים). כי היא זו שהאזנתי לה כשהתרברבה והתאוננה ולפעמים גם לא אמרה כלום, כי היא השושנה שלי".
"להתראות", אמר השועל, "הנה הסוד שלי. הוא סוד מאד פשוט:
רק הלב רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין".
"בני האדם שכחו אמת זו", אמר השועל. "אבל אתה אל תשכח:
כשאתה מאלף מישהו אתה אחראי לו לעולמי עד. אתה אחראי לשושנה..."
