כשזה עמוק

אני רודף אחר חוקיך, מחד 
מאידך תשוקתי אותי רודפת. 
בוש ונכנע אבוא בשעריך. 
והלילות הארוכים והבדידות והשנים, 
והלב הזה שלא ידע מרגוע. 
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים. 

לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי 
איכה אברח, איך לא אפנה? 
בין אמת לאמת, בין הלכה למעשה 
בין הימים ההם לזמן הזה. 
בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה. 

רודף אחר חוקיך, מאידך תשוקתי אותי שורפת 
עזה כמוות איומה כנדגלות 
הלילות הארוכים והבדידות והשנים 
והלב הזה שלא ידע מרגוע 
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים-השיבני! 

לאן אלך, אנה אפנה...