הבל הבלים

אך לעולם לא באת עם ערב-

ישבתי באדרת כוכבים.

.....אם דפקו על ביתי,

זה היה ליבי שלי.

הוא תלוי עכשיו על כל מזוזה,

גם על דלתך.

שושנת אש דועכת בין שרכים,

בחום הזר.

צבעתי את השמיים פטל

בדם ליבי.

אך לעולם לא באת עם ערב-

........עמדתי בנעליים זהובות.

פרידה - אלזה לסקר שילר