לפני 5 חודשים. 4 ביוני 2024 בשעה 18:05
הבנתי שיש לי קטע לאמניות.
כאלה שעולות לבמה יחפות.
שסוחפות את הקהל, מלאות בכריזמה! שהיא יכולה לעמוד חצי דקה בלי לדבר ואדע את המחשבות שלה.
שמחוברת לעצמה ואוהבת את מה שהיא רואה.
ואני נושא עיניי אל הבמה; כמו גור שרואה בפעם הראשונה את הקשת, מדמיין את עצמי שומע בקול עדין ומלחש ״בוא״.
והמיקרופונים באולם מגבירים את רחשי הצעדים שלה וכמו קסם זה בסנכרון מושלם עם פעימות הלב שלי.
ואז המסך יורד.
ואני מדמיין.
מדמיין איך היא פושטת את בגדיה לפני האמבטיה וטובלת את בהונותיה לבדיקת טיב המים וכל מה שבא לי לומר לה זה -
״עזבי, תני לי. אני אשטוף לך את כפות הרגליים״