לפני 4 חודשים. 1 בדצמבר 2023 בשעה 14:15
תכף ואחת, והוא סוגר שבת.
מי דמיין בגיל 21 שבמקום בירה בשישי צהריים אצטרך ללבוש מדים ולסגור בתים בשש בש
בלוג?
כי זה מתבקשלפני 6 חודשים. 18 באוקטובר 2023 בשעה 19:53
שיר שנכון לי לעכשיו
לפני 6 חודשים. 17 באוקטובר 2023 בשעה 16:08
היום העשירי למילואים ובכנות? מלא בחוסר מעש.
בא לי לחזור הביתה, לשים איזה פלייליסט טוב, לפתוח בירה ולראות סרט.
ולהתקלח, כי לא משנה כמה אני מתקלח פה עדיין מרגיש מלוכלך ומלא אבק.
הביאו לנו היום חבילות של תרומה נוספות (פעם הבאה תביאו בירות, יש לנו יותר שמפואים משיערות).
בימים האחרונים הליבידו בשחקים ואולי זה כי המדים מזכירים תקופות, ואולי זה השיעמום.
מידי פעם אני גולל באנשי הקשר שלי ומחפש מילות קוד כמו טינ(דר), 🐝 וכאלה.
חושב לעצמי כמה זה ראוי לשלוח הודעה אחרי זמן מה ואני מגיע למסקנה שלא.
מאחל לכולנו ימים שקטים, מלאים בעשיה ובשורות טובות 🙏🏼
חותם, כתבנו בשטח
לפני 6 חודשים. 16 באוקטובר 2023 בשעה 10:16
לפעמים חוץ מקפה, שוב אין פה מה לעשות.
אין איזה משימות חדשות לבצע 🤷🏼♂️
אז אני מתחבר לכלוב..
ומפנטז שהפרופיל שלי מלא באדומות!
לא סתם אדומות
שהתיבה שלי מתמלאת בפירגונים ותמונות של כפות רגליים יפיפיות
אבל אז אני מתעשת
ומבין שזה רק חלום
וכולם פה עם נעליים סגורות
ססאמק הלכתי לעשות קפה
לפני 6 חודשים. 14 באוקטובר 2023 בשעה 10:56
במילואים מיום ראשון ולא נראה שמשהו ישתנה בקרוב.
בין לבין, קצת אסקפיזם לשבת.
לפני שנה. 8 באוגוסט 2022 בשעה 19:39
טרנדי מהראש ומעמקי החבית;
גבולות זה לגנרלים וראשי ממשלות
מלחמות זה לכולם
אם ביחסים עסקינן
בדסמ זה לקינקים, שולטים, שולטות
סקס זה לכולם
לפני שנה. 27 באפריל 2022 בשעה 18:45
כשאתה רואה ממזרים חסרי כבוד בפעם המי יודע כמה ואתה מחפש מי זאת השחקנית שמגלמת את שושנה ואז אתה נתקל בזה
מה נותר לומר
לפני שנתיים. 3 במרץ 2022 בשעה 20:46
מראש אומר שזה פוסט ממש שטחי או משהו כזה.
אז הבנתי על עצמי שאני נמשך לייחודיות.
שונא את הנורמה (אם להכליל).
אין לי טייפ מסוים 🤷🏻♂️;
כמו בלונדינית עם עיניים חומות או ברונטית עם עיניים ירוקות וכו׳
כל חיי נמשכתי לאלו שהצהירו שהן לא עוד אחת.
כאלו שבגישה שלהן, שבלוק שלהן, הן הן! מיוחדות בדיוק כמו שהן!
בד״כ ההופעה שלהן מאוד מוחצנת, (לאוו דווקא חשופה) אבל מוצהרת, דומיננטית, דורשת התייחסות.
מאז ומעולם גיששתי בנימוס.
לא תמיד צלח ולא בהכרח כשלתי, אבל אני תמיד נהנה מהדרך.
יש רגע שבו אני מוקסם.
שאני יושב על הבר עם הפנים לכיוון הכניסה ומחכה (או יותר נכון מקווה) לזו שתכנס ותרגש אותי. ככה, איך שהיא, באטטיוד שלה!
וכשזה קורה אני מתמוגג.
לפעמים מתכנן מה אומר ולפעמים נותן לרגע לעשות את שלו.
קצת סטיתי מהנושא.
בשורה התחתונה, זה לא איך שהיא נראית, זה איך היא הגישה את איך שהיא נראית.
לפני שנתיים. 18 בפברואר 2022 בשעה 20:31
מישהו אמר לי את זה פעם לא מזמן וזה לא מפסיק להדהד לי בראש.
כשניהלתי פאב פעם בכמה זמן היה ״יום שלישי מפתיע״.
לא, זה לא שם של ליין, זה הרגע הזה שבשעה 23:00, אתה לא מוכן לזה שתהיה קריסה של בונים במטבח ומחסלים לך אתהארק.
קשרים חדשים שמסתיימים באותה מהירות שהם התחילו.
בכללי תחושה של טוב לי אבל בעצם לא.
זה אנחנו שאוהבים דינמיות או את הריגוש שבשינוי?
או שפשוט ככה זה?
כנראה שעצם קיומה של דעה היא ברת עירעור.
לפני שנתיים. 16 בפברואר 2022 בשעה 20:58
במקום בו יש אמנות אין פונקציונאליות
כשנותנים לרגש מקום, זה לא באמת משנה מה ואיך מגישים
ערימה של מגשים לשמאלי, שאריות קוקטיילים לימיני
אבל איזה כיף לשמוע את האורגן שמתנגן ברגע
לקראת אקורד הסיום אני עושה עוד צ׳ייסר
וזה בתזמון מדויק עם כל מה שמתערבל לי בפנים
במבט מבחוץ אני עוד מוזר שיושב לבד על הבר
אבל מה עדיף? לשבת לבד בבית?
לבד זה לבד זה לבד.