רכות

שעות ישבתי על הפוטושופ

לערוך את הפלייר - ערב זכרון לחייל בודד, ללא משפחה בישראל

שלא שב מן הקרב
כך התוודעי לסיפור שלו מנקודות מבט שונות

הכרתי שומעתי עליו
הגיע יום הזכרון כמובן השתתפתי בערב לזכרו.......

אבל כל מה שזכרתי זו הייתה את
איך שהתחיל העצב... את קפצת והעצב והגעגוע אליך השכיח הכל

בלילה גלגלץ השמיעו שירים נוגים
ואני מבעד למסך הדמעות עברתי על התכתבויות ותמונות
ונקרעתי
היו לי כלפייך רגשות עזים שמעולם לא חשתי...+

ולעולם כנראה לא אעז לחוש שנית!

וכאבתי את לכתך כמו שרק אני יודע!

כך היה שנה שעברה בליל יום הזכרון

וחלפה לה שנה... הרגשות כלפיך קהו מכבר.. נותר רק קצת עצב... ותהיה מה איתך.. מה עם הילדים שלך