סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נפיחות נפשי

אחרי שנים שאני כאן ולא רציתי לחלוק את הכתיבה שלי כאן, החלטתי אחרת.
לפני 4 שנים. 10 בנובמבר 2020 בשעה 19:09

וואו איך בא לי לשלוח לך הודעה.
אין לך מושג שאת עדיין במחשבות שלי, הרי עברו שנתיים, ואני... אני היסטוריה.
עברת המשכחת שכחת הכרת חידשת מצאת התאהבת.
זה לא מה שחשבתי שיקרה, או יותר נכון לא מה שרציתי שיקרה, ציפיתי שתחזרי נדבר תחייכי אליי ותגידי שהתגעגעת, אבל זה לא קרה.
חזרת וכבר היה שם מישהו אחר, מישהו חדש.
אני ממש מתגעגע, ממש שוקע כרגע, הרי אני רק צריך חיבוק תהיי פה ותגידי שהכל בסדר, כתבתי לך פעם אם את זוכרת, אני כותב לך כדי לפרוק בידיעה שלעולם לא תקראי את זה. כמו שכתבו כבר לפני...
letters I've written never meaning to send.
אז אני פשוט מתגעגע אלייך, מתגעגע לזה שיש לי לאן לחזור בסוף היום, שמח או עצוב זה לא משנה, העיקר שיש עם מי לחלוק, את מי לחבק, למי להכין משהו לאכול ואת מי לפנק, כי ככה אני אוהב כמו שאת יודעת.
אז הלוואי וזה היה עובד, והלוואי והייתי משמעותי בשבילך כמו שאת היית משמעותית בשבילי.
שלך עד שהמציאות תוכיח לי אחרת. ❤