מוח יצירתי

הלכתי

וחזרתי

והנה אני כאן שוב,

לגמרי במקרה.

לא יודעת

אם זה

טוב

או

רע

לא יודעת

איפה התקווה 

נגמרה

ואולי 

רק

נגררה?

אני אוספת אבנים מהשוליים,

בונה לי חללית

שתיקח אותי

רחוק

מכאן

אל ההרגשה הפנימית.

ואז אני

אצוף

בחלל שבפנים

ואעורר תקווה

נגררת,

אולי יום אחד

מציפור

אהפוך

לגברת.

אני מרגישה יפה

במשך רוב הימים

אז למה אני כל כך עייפה

כשצריך

ל

ה

ת

ק

ד

ם

בחיים?