צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוח יצירתי

זה לא כבד לך?
לפני 7 שנים. 13 בנובמבר 2016 בשעה 21:14

כשהחיוך נוגע בי

חום

מתפשט

בלבי,

נשימותי 

מ ת ק

צ

ר ו ת

בעודי עומדת

דום.

 

ואני מרחפת

בעודי דוממת

בשלווה,

בנחת.

ואני מתעלפת

בעודי מדממת

חיוכים

דרך

חרכים

וזה אושר,

כן זה אושר,

שבאמצעותו

עולים

לשחקים.

 

וכשהנשמה חוזרת

אל הגוף

לא נשאר אלא

להסתכל על 

הנוף,

ללא מילים,

ללא צלילים

רק תמונה 

אחת,

אליה צוללים...

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י